נתיבות המשפט/ביאורים/צו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
בטענת אביו. עסמ"ע ס"ק א' מוכח מדבריו דאם הוא גדול ותבעו כטענת אביו חייב שבועה דאורייתא ע"ש. ומשמע דפסק כראב"י בכתובות די"ט דלא ס"ל דבבנו מעיז. ועיין תומים שנסתפק באם תבעו בקטנות והודה במקצת וחזר ותבעו בגדלות והוד' ג"כ במקצת אי חייב שבוע' דאוריי' על התביעה דגדלות ע"ש ולפעד"נ דודאי נפטר כיון שכבר הי' משיב אביד' בשעה שתבעו בקטנות והי' לו הוכח' שאומר אמת דמשיב אביד' עדיף ממנו נאמן לעולם ועוד דדמי למ"ש הר"ן בפ' שבועת הדיינים גבי דבר שבמדה ובמשקל דפטור משום שכבר יצאה ההודא' בפטור וגם הסברא שכ' בתומים נכונ' היא מטעם דהוי בהודאה קדמה לתביע'.
הרי זה נשבע שלא פשע. עיין תומים שהקש' דהא בכל השומרים פריך הש"ס פרק ש"ה דיהי' נאמן במגו דלהד"ם או החזרתי ומשני דאפקיד ליה בשטר רק הרא"ש והפוסקים פסקו דאפי' לא אפקיד בשטר חייב שבועה דאורייתא מטעם דהוי מגו דהעזה וא"כ בתביעת קטן דלא הוי מגו דהעזה לא יתחייב שבועת שומרים רק היכא דאפקיד ליה בשטר ע"ש. ולפעד"נ דלק"מ דלא הוי מגו דירא הוא לטעון להד"מ או החזרתי דשמא יחזור ויתבענו בגדלות דאז לא יהיה יכול להעיז ויצטרך להודות ויתחייב לשלם משא"כ לעיל במ"מ דהטעם דפטור משום דהוי כהודא' קדמה לתביע' אז אף אם יתבענו בגדלות לפמ"ש בעצמו אמנם דעת התו' בב"ק דף קכ"ב ד"ה אבל אכלו כשהוא גדול משמע דאף אם טוען לגדול החזרתי לך כשהיית קטן לא הוי העזה ולדבריהם ה"ה אם תבעו גדול בטענת אביו כל שהי' קטן אחר מיתת אביו פטור משבוע' במגו דהחזרתי כשהיית קטן ונסתלק ג"כ הספק שכ' התומים במוד' במקצת שהבאתי בס"ק א':
הודה שהי' שותף. ועיין תומים שנסתפק אם הודה השותף שיש עדיין מקצת מעות של השותפות אם נידון אותו כמשיב אבידה לפוטרו משבועת השותפות וע"ש ולפעד"נ דודאי חייב שבועת השותפות וכי בשבועת שומרים לדעת המחבר חייב שבועה אפי' הודה במקצת דדוקא במקום שהשבת אבידה גורם לו השבוע' כגון במ"מ דאלמלא שהוד' במקצת לא נתחייב שבוע' פטור משבוע' מפני תיקון העולם דאם נחייבוהו שבוע' לא ישיב ולא יודה משא"כ בשבועת השומרים ובשבוע' השותפות דאפי' לא הודה ולא השיב הי' מחייב שבוע' אין השבת אבידה פוטרתו. ולפ"ז א"ש הא דסי' פ"ח סעיף ל"ה והסמ"ע בס"ק צ"ז דחק עצמו ליתן טעם הא דבסלעים דינרין ולוה אומר שלש דחייב ש"ח ובאת' הזכרתני פטור אפי' משבועת היסת ולפמ"ש א"ש דבשלמא במלו' אומר חמש ולוה אומר שלש דאפי' לא הודה בסלע השלישי הי' חייב ש"ה אין השבת אבידה פוטרתו משא"כ באתה הזכרתני שאלולי שהזכירו לא הי' חייב שום שבוע' רק מחמת שהזכירו מתחייב הוא בש"ה מפני תיקון העולם כדי שיזכירו וישיב אבידה לבעלים:
יעמידו ב"ד אפוטרופוס. הא דצריך אפוטרופוס משום דמבואר בסי' צ"ג דאינו חייב שבועת השותפים עד שיחשדנו בשתי כסף והיינו שיש לו הוכח' קצת כמ"ש הט"ז שם מש"ה צריך להעמדת אפוטרופוס משא"כ בשבועת שומרין וכ"כ התומים:
על השטרות. עש"ך ס"ק ה' והעיקר כפי' הסמ"ע וכמ"ש התומים דכל נשבע ונוטל שייך בקטן:
שיש לו הנאה עיין במהרי"ק שורש פ"א דאין הודאת קטן כלום ולא מהני בי' הודאת בע"ד עכ"ד. ובספר קצה"ח הקשה מס"פ זה בורר (סנהדרין דף ל"א) ע"ש ולק"מ דבדבר שיש להקטן הנאה שכתב המהרי"ק הכונ' כל שהוא בעסק מו"מ או בהלוא' הוי הודאת קטן הודא' אפי' שהו' לחובתו ומהרי"ק מיירי בדבר שאין להקטן הנאה ממנו דאז אין ממש בהודאתו שיהי' הודא':
חרש. ואלם הרי הוא כפקח לכל דבר ועיין תומים שהאריך באם כותב אני נשבע דלא הוי כשבוע' דבשבוע' כתיב לבטא בשפתי' רק בשבוע' העדות ושבועת הפקדון אם השביעוהו אחרים והוא כופר ע"ש כ' חייב דבשבועת העדות ושבועת הפקדון מחייב אף בנשבע מפי אחרים ובסקצה"ח האריך בזה ודבריו תמוהים בעיני:
אף על פי שנו"נ. עש"ך ס"ק ט' עד דאילו הבעלים מינו אותן שלוחים וכו' נראה דהכא משום תקנת השוק עדיפא משליח דאילו בשליח צריך לברר שלוה מה שאין כן באשה אפילו אם אינה רוצה לישבע חייב לשלם עבורה כדמוכח במרדכי ובמוהרי"ק ע"ש: