נתיבות המשפט/ביאורים/סג
אין גובין בו עסמ"ע ס"ק ג' דאמרינן האי גברא לאו זייפן הוא אלא מלוה ע"פ יש לו כוונתו ספק מלוה ישנה דהא אפילו טוען לא לוה אין גובין ועש"ך ס"ק ב' שכתב דאפילו ראו אותן קודם הזמן אין מבין אם לא שיש להם סי' מובהק והיינו לשיטתי' שכ' בסק"ג דלא מהני עידי ראיית הלוא' או חתימ' השטר) (אבל להסמ"ע ס"ק ה' דמהני לא בעי' סי' מובהק דזה הוי כמעידין שראו שחתמו:
עידי השטר מעידין שראו ההלוא' או אחרים וכו' לכאור' קשה דלמה נקט גבי ראו הלוא' דוקא עידי השטר היה לו לומר סתם אא"כ עדים מעידים שראו הלוא' או שראו שחתמו לכן נרא' דהנה הש"ך בס"ק ג' חולק על הסמ"ע וס"ל דלא מהני הנך גונא רק כשטוען לא לוה ופי' פי' דחוק ונרא' דהעיקר כהסמ"ע ומה שהקש' דהא מ"מ איכא למיחוש לפירעון ולזיופא ע"ש ונרא' דדוקא במקום דאיכא לספוקי בגוף ההלוא' חיישי' לזיופא אבל במקום דאיכא חזקת ההלוא' או חזק' שטר לא מקלקלינן משום האי חששה חזקת הלוא' והשטר ומצרפינן כמ"ש הסמ"ע וראי' ברורה לזה מכתובו' ל"ו דמדמה התם דינא דהכא להך דהיוצא' משום שם רע דאין לה קנס וכו' דהיינו באתו סהדי ואמרו לדידן תבעתינהו באיסורה ומחזקינן לה ע"י הנך סהדי לזונה וחזינן דהתם גבי לדידן תבעתינהו באיסורא לא נקט הש"ס רק לפוטר' מקנס ופתוי ולא נקט הך דינא נגד להפסיד' כתובתה ונהי דאם אמרו סהדי דתבעתינהו באיסור' קודם הנשואין לא שייך לומר להחזיקה בבעולה ולהפסיד' ממאתי' כיון דלא טעין בבעילה ראשונ' פ"פ מצאתי ואם טען בלא"ה מהימן כמבואר בכתובות דף ט' מ"מ אי אתו סהדי ואמרו דתבעתינהו אחר הנישואין נחזיקה בזונה ויספיד לה הכתובה ולא אישתמיט שום פוסק לכתוב זה לענין כתובה אלא ודאי דוקא לענין קנס דלא אתחזיק כלל בחוב פטרינן משום סברא זו אבל בהוחזק בחוב כגון כתובה ויצא עלי' שם רע אחר נישואין לא מרעינן לשטרא משום האי סברא וה"נ בדין דסי' זה דהא בש"ס למד זה מזה ע"כ דוקא כשלא היה חזקת חוב מרעינן לשטרא (") אבל בדאיכא סהדי על חזקת שטר כגון שראו שחתמו והוחזק זה בשטר לא מרעינן ליה לשטרא אמנם בעדים אחרים שמעידין ההלוא' כיון דלא אתחזיק בשטר כלל נגד לקוחות ונגד שלא יהיה נאמן לומר פרעתי ודאי דמרעינן ליה לשטרא ומש"ה בעינן עידי השטר והיינו שיעידו שנעשו עדים לכתוב שטר שזוכרין שצוה להן הלוה לכתוב שטר וליתן להמלוה רק שאין זוכרין אם עשו שטר ואז אמרי' חזקה שעשו שליחותן ועשו שטר והוי כיש חזקת שטר דלא מרעינן שוב לשטרא ועש"ך ס"ק ג' שיש שם ט"ס וכצ"ל שעדיין לא הניע הזמ"פ וכה"ג לא משהינן ליה וא"כ ה"ה להרמב"ם והמחבר לא מהני כשעידי השטר וכו' ועסמ"ע ס"ק ו' שכתב דוקא שראו שחתמו שטר זה כוונתו שטר כזה כמ"ש בס"ק א' דהא כתב בס"ק ז' דהמחבר נקט תלתא בבא בלא זו אף זו ואי שטר זה ממש דהיינו שיש להן סי' מובהק מציעתא עדיפא מכולהו וע"כ כמ"ש ואין לחוש דילמא זייף בגוף השטר דזה היה ניכר לב"ד ולטעו' שיטעו הב"ד לא חיישינן: