נתיבות המשפט/ביאורים/ז

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

גר ה"ז פסול. בס' קצה"ח תמה היאך משכחת גר דן חבירו ד"ת הא מן התורה סמוכין בעינן וכו'. ולק"מ דהא אפי' ממונה על אמת המים אסור מדאורייתא וכיון דדן מדרבנן ה"ל כהתמנו' ואסור בישראל מדאורייתא ולגר מותר דהתמנות לגר אין אסור רק על ישראל ולא על גר חבירו:

אבל הסומא בב' עיניו פסול. עיין סמ"ע ס"ק ז' עד ולזה ביממא ליליא הוא וכו' וא"כ לפי דעת הסמ"ע כשר בדיעבד. וכן פתוח בתחלת דין ונסתמא בג"ד מותר. אכן מדברי הנ"י פ' אחד ד"מ שכ' וז"ל דאי בד"מ פסול סומין לא אצטריך לעיני בחליצה מוכח דאפי' בדיעבד פסול דאל"כ איצטריך לעיני למיפסל דיעבד. אך דברי הנ"י שם תמוהין מאוד דבש"ס גמר פסול סומין מקרא דכולך יפה. ועוד דהא איצטריך לעיני למיפסל סומא בא' מעיניו דכשר בד"מ וכן תמה בס' קצה"ח. ונלע"ד כוונתו דאי נימא דחליצה בעי מומחין אף דלא כתיבי אלקים בחליצה ע"כ הוא מטעם דחליצה כד"מ דמיא כמבואר ביבמות ק"ד לענין חלצה בלילה וע"כ דממעטינן סומין מקרא דלעיני לא אתי למעט סומא באחת מעיניו דהא בסנהדרין ל"ד פירש"י והרי"ף דא"א לאוקמי הקישא דריבים לנגעים בא' מעיניו כיון דלילה כשר לג"ד וסומא בא' מעיניו עדיף מלילה ע"ש א"כ ה"נ בחליצה כיון דחלצה בלילה כשרה ע"כ הא דממעטינן מקרא דלעיני לסומא בב' עיניו אתי ולזה כתב הנ"י שפיר דאי ס"ד דגם בד"מ כשר סומין א"כ קשה הא דאמר בש"ס דהדיוטות נפקא לן מדאיצטריך קרא דלעיני וכו' הא נהי דמוכח מדאיצטריך לעיני דלא בעינן סנהדרין מ"מ אפשר דצריך מומחין כמו בד"מ דהא חליצה דמי לד"מ כמבואר ביבמות ק"ד ומ"מ איצטריך קרא דלעיני לפסול סומין ביון דבד"מ כשר סומין אלא ודאי דבד"מ ג"כ פסול סומין וא"ש הוכחות הש"ס דע"כ מדאיצטריך קרא דלעיני למעוטי סומין הא בלא"ה סומין פסילי דהא חליצה דמי לד"מ ומדאיצטריך קרא הרי גילה רחמנא דלא נלמוד חליצה מד"מ וממילא גם הדיוטות כשר בחליצה זו משא"כ בש"ס אי הוה אמרינן דבעי סנהדריז וע"כ הוא מטעם שכתבו התוס' משום דכתיב השערה ואז שפיר הוי ממעטינן אפי' סומא בעין אחת ולא קשה הא לילה כשר דדוקא במקום שהפסול סומא הוא משום שאינו רואה בטוב הוא ק"ו מלילה דכשר משא"כ הכא שהפסול הוא משום' שאינו ראוי להיות סנהדרין ולא שייך הק"ו מלילה כלל ושפיר קאמר הש"ס דאי בעינן סנהדרין ממילא פסול מקרא דכולך יפה. כנ"ל לפרש דבריו שלא יהו תמוהין כ"כ:

אם העיד א' מהדיינים וכו' נראה דאם ג' דיינים קבלו עדות והלך א' וצירפו אחר עמהן והעידו בפניו העדות שיקבלו שיכולין השנים להיות ג"כ דיינים אף שהעידו לפני הב'. ואין שייך לומר בזה אין עד נעשה דיין. והטעם דבשלמא בעדות שהעידו על ראיית המעשה שלא היה ב"ד בשעת ראיה כגון ראוהו שנים או ג' בלילה כשהן נעשין דיינים הרי הן פוסקין הדין ע"פ עדותן שייך לומר אין עד נ"ד או מטעם דעדותו הוי עדות שאאי"ל כיון שהן דנין ע"פ עדותן או מטעם דבעינן ועמדו שני האנשים לפני ה' דהיינו שהקפידה רחמנא שהדיינים יהיו ע"פ העדות ששמעו מאחרים משא"כ הכא שאותן השנים לאו מצד עדותן הן דנין רק מכח העדות שקיבלו ושמעו מאחרים ודמי להא דסי' ל' סעיף י"ב שא' מכל ב"ד מצטרפים ואפילו למאן דס"ל דכל שהוזמנו להעיד פסולין לדון אף ע"י עדים אחרים אלמא דגזירת הכתוב הוא דלא יהא עד נעשה דיין מ"מ הכא נראה דמותר דהא ודאי אם היה אלו הב' כתבו הקבלת עדות בכתב במותב תלתא וחד ליתוהי וחתמוהו שנים ודאי דסומכין על כתבם ודנין על כתבם ואם נאמר דשנים שנשארו מב"ד של ג' אינן נאמנין רק מטעם עדות קשה הא הוי מפי כתבם דהא שנים דעלמא אם יכתבו עדותן בשטר שראו שנחקרה עדותן בב"ד ונגמר הדין בב"ד ודאי דלא מהני דהוי מפי כתבם ואלו ב' מהב"ד גופיה מהני אלא ודאי דב' שבאו מב"ד תורת ב"ד עליהן ונאמנים מטעם ב"ד ולא מטעם עדות וכן בקיום וכן בפס"ד כשמת אחד מהן כותבין וחד ליתוהי וא"כ כשב"ד אחר דנין ע"ז הכתב ומקבלין הכתב בתורת ב"ד ודנין עליה כן יכולין אותן הדיינין לצרף הג' שידון עמהם על אותו הכתב קבלת עדות שכתבו אלו השנים וכתבו בו וחד ליתוהי כי הג' שרואה המעשה ב"ד דן עפ"י מעשה ב"ד. ולפ"ז אם יכולין לדון אלו השנים בצירוף הג' כשכותבין אלו השנים בכתב קבלת עדותן כמו כן יכולין להגיד בפיהן ונאמנין מטעם ב"ד דהא יכולין לכתוב מה שאמדו בפיהם ויהיו נאמנין מטעם ב"ד ולא יהיה כתבן עדיף מפיהם ואפשר דכשמגידין לפני הג' לצרף עמו עוד שנים כמו בשעת קבלת עדות דאין זה מטעם עדות להיות נידון כקבלת עדות להצריך שלשה דכששומע השלישי מפיהן הוי כרואה בכתבן כיון שיכולין לכתוב: וראיתי בתומים סי' ל' ס"ק י"ז ובאורים ס"ק ל"א כתב דבשנים שנשארו משני בתי דינין שצרפו עמהן ג' כיון שצריכין להעיד בפני הג' אין עד נעשה דיין. אמנם זה אינו סותר לנ"ד דשאני התם דאותן השנים שבאו משני ב"ד אין יכולין לכתוב מעשה ב"ד על קבלת עדותן. כיון שלא קיבלו עדותן ביחד ועוד דנהי שנאמנין לומר שנתקבל עדות בפני הב"ד אף שלא שמעו הקבלת עדות ביחד מ"מ הוי כעדות מיוחדת כיון שכ"א מסייע לחבירו שראו קבלת עדות שזה חייב לזה אבל אין שום אחד מהימן לומר שהוא בעצמו מכלל הב"ד היה כיון שאין כאן שנים על זה דאין אחד יודע מחבירו כנלע"ד: