נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קפב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קפב
עריכהתשובה
טו"ב למנין. תצליח בכל ענין. ותזכה לראות בבנין. הנקרא קנין. כבוד אהובי תלמידי ידידי הרב הגדול המופלא ומופלג בתורה כבוד מוה' וואלף נר"ו אב"ד דק"ק מיזלאפ:
מכתבך וגם חיבורך הגיעני זה זמן רב ואמנם חלישת כחי וגם טרדות רבות וחבלי הזמן מנעוני מלעיין. אך מה שכתבת בפתיחת הספר לדחות מה שתירצתי דברי הב"ח ואתה הבאת דברי התוספות שבמה שנחלקו אמוראי לא חשיב ביע"ל קג"ם. טעית בדמיונך דשם נחלקו אמוראי קדמאי בהאי מלתא אבל במה שלא נחלקו בהך פלוגתא גופא אף דמוכח דסברי כאביי הוה למיחשב ביע"ל קג"ם וקידושין שלא נמסרו לביאה הרי טביומי תני כאביי וחשביה:
ומה שהקשית עתה במכתבך על דברי הש"ך ביו"ד סימן רפ"א ס"ק ח' שכתב שיש כמה וכמה מצות שאין הממזר חייב בהן וכתבת שלא ידעת שום מצוה שאין הממזר חייב בה וגם הוא נגד דברי התוספות בב"ק דף פ"ח בד"ה אלא תיתי מגזלן כו' דמוכח שם דממזר חייב בכל המצות. עד כאן דבריך: הנה מה שכתבת בשם הש"ך שיש כמה וכמה מצות שאין הממזר חייב בהן. לא דקדקת בדבריו שהש"ך שם גם מגר תושב מיירי וכתב דגר וממזר יש כמה וכמה מצות כו' ובשביל גר כתב כמה וכמה אבל בממזר ודאי דלא שייך לשון כמה וכמה. אבל מה שאתה לא ידעת שום מצוה אני אודיעך והרי שפחה דלדעת רוב הפוסקים היא איסור תורה וממזר מותר בה כמפורש במשנה סוף פ"ג דקידושין יכולין ממזרים ליטהר ואפילו לדעת הרמב"ם דליכא איסור תורה בשפחה אכתי לדידן דקיי"ל כר' יהודה דמצרי ואדומי גם הנקבות אסורות והרי ממזר מותר לישא מצרית כשם שממזרת מותרת להנשא לעמוני כמפורש בקידושין ע"ד ע"ב דאפילו לר"י דאוסר גר בממזרת גר עמוני ומואבי מותרים בממזרת והרי לך מצוה שאין הממזר חייב בה. ואמנם דברי התוספות בב"ק דף פ"ח נכונים דאעפ"כ אין למילף ממזר מגזלן ואשה ועבד וקטן דממזר חייב בכל המצות דשייך ביה ומה שמותר בשפחה היינו משום דלא שייך בו איסור קדישה דממזר קדש ועומד הוא ועיין בב"ש סימן ט"ז ס"ק וי"ו. וכן מה שממזר מותר במצרית וממזרת בעמוני היינו משום דממזר וממזרת לאו קהל ה' הם ולא שייך בו כלל אבל גזלן המצוה דשייך בו אינו עושה וכן אשה ועבד פטורים מכל מ"ע שהז"ג וכן קטן הרי שייך במצות אלא שקטנותו פוטרתו וזהו כוונת התוספות שאינם זהירים במצות זה מפני רשעו וזה מפני שאינו מצווה אבל ממזר בכל מצות דשייך בו הוא מצווה ונזהר. ואמנם מה שאני תמה על הש"ך דלפי טעמו תשה מה איריא גר תושב אפילו גר צדק ממש ג"כ יהיה פסול לכתוב * [הגה"ה מבן המחבר עיין סנהדרין ל"ו ע"ב וקדושין ע"ו ע"ב דדרשינן מונשאו אתך שיהיו דומין לך. ולפ"ז י"ל דלכך נקט דוקא גר תושב אבל גר צדק שייך במצות סנהדרין לדעת רש"י במסכת יבמות דף ק"ב ע"א ד"ה גר וכו' דגר דן את חבירו גר אפילו בדיני נפשות א"כ שייך בכל המצות כישראל אבל ממזר פסול לדון דיני נפשות אפילו את חבירו ממזר דלגבי ממזר אין לחלק בין חבירו לאחר. ועיין בתוספות מסכת יבמות מ"ה ע"ב ד"ה כיון דאמו מישראל וכו' ובתוספות מסכת סנהדרין דף ל"ו ע"ב ד"ה חדא לאתויי ע"ש ודוק. אמנם אעפ"כ שפיר הקשה אאמ"ו הגאון המחבר ז"ל דלפי טעם הש"ך ה"ל למנקט גם גר צדק דאכתי לא שייך בגר צדק כל המצות דהא לא שייך גביה כל המצות שנאמרו בפרשת המלך ונשיא דהא גר אינו ראוי להיות מלך ונשיא דדרשינן שום תשים עליך מלך מקרב אחיך כל שימות שאתה משים לא יהיו אלא מקרב אחיך וצ"ע. ועיין במסכת הוריות דף ד' ע"ב במשנה הורו ב"ד והיה אחד מהם גר או ממזר וכו' פטור וע"ש בירושלמי דפריך וכי ב"ד ממנים ממזרים ומתרץ ר"ה בשעברו ומינו וחרנא אמר חוץ לשבעים. ודברי הירושלמי צ"ע דקאמר גר ניחא אבל ממזר קשיא. ולכאורה אין להולמו למה ניחא ליה גר הא גם גרים אינן ראוים להיות בסנהדרין והפני משה מדחיק עצמו דגר ניחא הואיל וראויים לדון דיני ממונות. והוא דחוק דמאי בעי בסנהדרין ועוד הא גם ממזר ראוי לדין ד"מ. אמנם לפי מ"ש ניחא דגר שפיר יכול להיות בסנהדרין לדון את חבירו גר משא"כ ממזר ודוק:] דהרי אנן קיי"ל דקהל גרים לא איקרי קהל ומותר בממזרת ובמצרית וא"כ ליתיה בכל המצות והרי מבואר שם דגר כשר לכתוב והרי אפילו אם חזר לסורו אם הוא מחמת יראה מותר לכתוב כמבואר שם בסעיף ב'. ובאמת במסכת סופרים פ"א הלכה י"ג איתא סתם גר אלא שבמרדכי הלק"ט פירש דקאי על גר תושב ולפי מ"ש הדבר צריך תלמוד: ובני הרב החריף מוהר"ר שמואל נ"י אמר שבלא"ה יש כמה מצות דלא שייכים בממזר והם כל מצות סנהדרין וממזר פסול לדון דיני נפשות ומלקות ודפח"ח. ולהיות שאני אינני בכחי וכמה ימים הייתי בחדר המטות קצרתי. דברי רבך הד"ש: