נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קע
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קע עריכה
תשובה
ללאקענבאך במדינת הגר:
ע"ד ס"ת שנמצא בפ' דברים בפרשה סתומה שבין ונסב את הר שעיר ימים רבים ובין ויאמר ה' שסיים הסופר ימים רבים באמצע שיטה תחתונה שבסוף העמוד והיה לו לכתוב מלת ויאמר בסוף אותה שורה כי נשאר ריוח הרבה ויען שסופר ההוא דקדק לכתוב ווי העמודים לכן הניח השיטה תחתונה פנויה לגמרי חצי השורה וכתב מלת ויאמר בראש הדף ונמצא שפרשה זו שהיה לה להיות סתומה עשאה פתוחה. ונחלקו בהוראה זו רבני הדור. הרב הגאון מוה' אלעזר אב"ד דק"ק רעכניץ הורה כמבואר בתשובת זקנו שהוא תשובת הגאון מוהר"מ א"ש חלק שני סימן כ"ד למחוק מלת ויאמר שבראש השיטה ולכתוב אותה בסוף שיטה תחתונה ונמצא תהיה פרשה סתומה ואף שישאר חלק בראש שיטה עליונה באמצע פסוק כשיעור חמש אותיות שהוא מלת ויאמר לית לן בה כיון שאינו שיעור ט' אותיות שהוא שעור פרשה. והרב הגדול מוה' זלמן אב"ד דק"ק לאקענבאך ששם בעירו נמצאת ספר תורה הנ"ל מיחה מלעשות כן כי ראה שהסופר משך הרי"ש של ויאמר וכאשר ימחוק מלת ויאמר ע"י גרירה ישאר חלק כדי שלש תיבות יין וגם מדד את הסתומה שאחר כן גבי מאילת ומעציון גבר והריוח שם אינו מחזיק כמו משך של מלת ויאמר שכאן נמצא ע"י גרר זה ישאר ריוח באמצע הפסוק שיעור פתוחה ט' אותיות. ואין רצוני להכניס עצמי בפלפול שבין הרבנים הנ"ל רק אכתוב מה שנלע"ד. ובאמת דברי הגאון מוהר"מ א"ש בתשובה ההיא יש בהם קיוהא ואין רצוני להשיב הארי אחר מותו ובפרט מ"ש שם וז"ל ואפילו למ"ד דבסתומה סגי חלק שלש אותיות מ"מ כ"ע ס"ל דבראש השיטה אין זה צורת סתומה אלא פתוחה צריכה ט' אותיות עכ"ל. ודבר זה הוא שגיאה רבה שהרי הרמב"ם ס"ל דבראש השיטה היא סתומה ואיך כתב כ"ע ס"ל מה שהרמב"ם חלוק בו ולא עוד אלא סוגיא דעלמא כוותיה וכל סופר שאינו יכול לכוין לצאת ככ"ע עושה כדעת הרמב"ם וכן הוא בש"ע סימן רע"ה סעיף ב' בהג"ה שהעיקר כדברי הרמב"ם. ואמנם דלא נשוייה למהר"מ א"ש טועה בדבר שהתינוקות לא יטעו רציתי לומר שלשונו הוא מגומגם אבל כוונתו בדין הוא מכוון ורצונו לומר שבעובדא דא כשר לכ"ע דלהרמב"ם שזה שמניח בראש השיטה חלק מקרי סתומה הרי לדידיה גם סתומה צריך להיות כדי ט' אותיות וא"כ אין כאן צורת סתומה. ולהרא"ש שס"ל שסתומה די בשלש אותיות מכל מקום הרי להרא"ש זה שמניח חלק בראש השיטה היא צורת פתוחה ופתוחה אף להרא"ש בעי ט' אותיות נמצא שבין להרמב"ם ובין להרא"ש לא סגי כאן להיות מיחשב פרשה בראש השיטה בפחות מט' אותיות ונמצא אין בידינו לפסול בזה אם לא דנימא עלה חומרא דרמב"ם וחומרא דרא"ש וכתרי חומרי לא עבדינן. זה הנלע"ד כוונת מהר"מ א"ש ז"ל דלא נשוייה טועה לגמרי. ומ"ש דכ"ע ס"ל דבראש השיטה אין זה צורת סתומה אלא פתוחה רצונו לומר דכ"ע ס"ל דבראש השיטה אין זה צורת סתומה לענין זה שיהיה סגי בשלש אותיות. וכן מ"ש לפני זה שם דהא לכל הפוסקים שיור מתחלה לא הוה סתומה לענין שיור ג' אותיות וכן מורה קצת לשונו שכתב ודין פתוחה יש לה ולכאורה הוה ליה לסיים אלא פתוחה היא וצריכה שיור ט' אותיות. ולפי מ"ש ניחא שגם הרב מהר"מ לא נעלם ממנו שיש חולק וס"ל שזו סתומה אלא שעכ"פ בזה אין חולק שדין פתוחה יש לה לענין זה שצריכה שיור ט' אותיות לכ"ע. זה הנלע"ד כוונת מהר"מ א"ש ז"ל:
ואף גם בזה אם לדין יש תשובה דאטו הני תרי חומרי כהני תרי חומרי דשדרה וגלגולת בעירובין דף ז' ע"א והלא הכא הני חומרי לא סתרי אהדדי דהרי אפשר בצורת סתומה הלכה כרמב"ם ובשעור הסתומה הלכה כהרא"ש. ואעפ"כ שוב יש ללמוד זכות על הרב ז"ל דלא רצה לגבב חומרי לפסול ס"ת. ולא עוד אלא שנלע"ד דשפיר הוי קצת דומיא דשדרה וגלגולת דהרי הך מלתא דסתומה יהיה שעורו כדי לכתוב שלש אותיות ובפתוחה ט' אותיות טעמא בעי ואם נשתנו פתוחה וסתומה בציורן אבל למה ישתנו בשיעור הריוח. ונראה דהרא"ש לשיטתו ולדידיה לא משכחת סתומה כי אם שהניח באמצע שיטה שלימה ריוח וכשהניח שטה שלימה ריוח אין לנו צורך ליתן שיעור ברוחב שהרי הוא מחזיק ריוח רוחב כל השיטה וא"כ אין לנו צורך לדבר בשיעור ריוח הסתומה כי אם בסתומה שבאמצע שיטה ובאמצע השיטה אין דרך להיות חלק כלל ובריוח מועט של ג' אותיות כבר ניכר שהוא פרשה בפ"ע אבל בתחלת שיטה או בסופה לפעמים במקרה מזדמן שאין הסופר אומן יד להשוות השורות ולפעמים אחת נמשכת לפנים מעט יותר מחברתה ואין היכר בריוח מועט שהיא פרשה בפ"ע לכך צריך רוחב הריוח כדי ט' אותיות. ולפ"ז אם היה הרא"ש סובר דשיור בתחלה השיטה מקרי סתומה היה הרא"ש מודה דסתומה זו בעי שיור ט' אותיות ומעתה לפסוק כדעת הרמב"ם דציור זה מקרי סתומה ולומר בזה שיעור הריוח כדעת הרא"ש דסגי בג' אותיות הוא תרי מילי דסתרי אהדדי ושפיר כתב מהר"מ א"ש ז"ל דבזה ודאי אין לפסול בשעור ריוח פחות מט' אותיות. כנלע"ד ליישב דבריו על נכון:
ומעתה יפה פסק בשם מהר"מ הנ"ל לגרר מלת ויאמר מריש השורה ולכתבו בסוף שיטה הקודמת ומה שנשאר חלק בריש השורה כשיעור מלת ויאמר אינו מזיק כיון שאין כאן אלא שיעור ויאמר ואף אם נשער ביודי"ן אין כאן אלא ח' יודי"ן כשנחשב האל"ף והמ"ם והרי"ש כל אחד שיעור שני יודי"ן דהרי ודאי צריך לשער האותיות בקצת הפסק בין אות לאות ולכך אינו מזיק הריוח וגם לא היה יכול מהר"מ ז"ל לתקן באופן אחר דהיינו לגרר מלת ויאמר ולחזור ולכתבו באותו ראש השיטה אלא להניח מעט ריוח בראש שיטה ומצטרף ריוח זה עם ריוח שבסוף שיטה שקדמה והיא סתומה לדעת הרמב"ם דאולי היה בספר ההוא מלת ויאמר כתוב בצמצום גדול ולא היה אפשר להניח קצת חלק ולחזור ולכתוב מלת ויאמר. ומעתה הגאון מוה' אלעזר אב"ד דק"ק רעכניץ שהחזיק בפסק זקנו הגאון וצוה גם בספר הזה לעשות כן. יפה דן למשמע אוזן שלא ראה גוף הספר שאינו בעירו רק נשאל עליו. אבל הרב הגדול מוה' זלמן למראה עיניו שפט כי הס"ת היא שם עמו בעירו וראה כי מלת ויאמר רחב יותר מדאי שהסופר משך הרי"ש וגם מדד שרחב יותר מסתומה שבספר ההוא עצמו תיכף אח"כ אצל ומעציון גבר. לכן כתורה הורה כי בזה נהפוך הוא שאי אפשר לעשות כפי המבואר בתשובת מהר"מ א"ש כי כאן אם ישאר חלק כזה בראש השיטה הוא שעור פרשה גמורה והתיקון האחר דהיינו לגרור מלת ויאמר ולכתוב באותו מקום עצמו רק להניח פנוי כמו שלש יודי"ן בראש השיטה ולצמצם מלת ויאמר בריוח הנשאר הוא אפשר בספר הזה ושפיר הורה. אלא שלפי הנראה הריוח הנשאר בסוף השיטה הקודמת אחר ימים רבים הוא גדול הרבה עד שיש בו כדי לכתוב ויאמר בסוף שיטה וגם ישאר עוד פנוי כדי ט' אותיות שהרי פלפלו בזה שני הרבנים הנ"ל איך לעשות התיקון. ולכן נלע"ד לגרר המ"ם סתומה של מלת רבים ולמשכה עד שישאר ריוח פחות קצת מתשע אותיות וגם בראש העמוד השני קודם שיתחיל מלת ויאמר יניח ריוח כדי שלש אותיות בצמצום ואח"כ יכתוב מלת ויאמר ועיין בא"ח סימן ל"ב בט"ז ס"ק כ"ו בד"ה והנה יש לפנינו דרך אחרת כו' ותראה טעמי בזה:
ועל דבר האלפי"ן שלא עשה הסופר היו"ד שלמעלה כצורת יו"ד כלל רק עשה בתמונה שהדביק גופה של יו"ד פניה ויריכה הכל גוש אחד דבוק בוי"ו שבאמצע כזה ?א תמהני מה זו שאלה. ויפה הורה הגאון אב"ד דק"ק רעכניץ לעשות כמבואר בספר אליה רבה סימן ל"ב ס"ק ל"ג להוסיף למעלה ולעשות על גוש זה כמו ראש ויהיה הראש הזה היו"ד וכל הגוש הזה יהיה ירך יו"ד וימשיך הראש ברחבו כלפי שמאל יותר מן הגוש הזה ויעשה גם הראש עב קצת ויהיה יו"ד עבה ופניה וקוצה השמאלי שיעשה לא יגע בוי"ו שבאמצע. ובחנם האריך הרב מוה' זלמן בזה. זולת זה בפלפולו של הרב מוה' זלמן בדיני מחיקת השם לא רציתי להאריך כי כל זה לפי דעתו שלא נתרצה בתיקון זה של בעל אליה רבה. אבל לעניית דעתי שזה תיקון טוב למה לנו למחוק בחנם. וכל זה באלפי"ן שבשם אבל שאר האלפי"ן שבשאר תיבות ודאי יגרר ויתקן. ולרוב הטרדא אין להאריך. דברי הכותב הד"ש: