נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קסט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קסט עריכה
תשובה
הנני נוטה כנהר שלום. לכבוד אהובי האלוף הרבני, המופלא עסיס רמוני, כבוד מוהר"ר גימפל נר"ו דיין מדינה בק"ק ניקלשפורג:
מכתבו קבלתי זה ימים או עשור עם השאלה אשר שאל, והאמת אגיד כי גמרתי שלא להשיב לשואל מקהלתם אחרי שהקול כפעמון נשמע ממחלוקת המתגבר שם בין בני מתא ובין הרב ואמרתי אולי כבר נשאלה שאלה זו מאת הרב ובאו להמרות נגד הרב אם אורה בענין אחר ואני את הרב אינני רב והוא אתרא דרב כאשר כבר סירבתי מלהשיב בעסק המס ואמרתי אתרא דרב הוא. ולכן הנחתי מכתבו דמעלתו באיזה ספר ויצא הדבר מלבי ואתמול בעת תפלת ערבית היו פה איזה בחורים גם מקהלתו וכמסיח לפ"ת סיפרו שמעלתו הוא מאנשי בריתו של הרב ומאוהביו ונזכרתי וחפשתי מכתבו ומצאתי והנני משיב על דבריו:
והנה זה ודאי יפה הורה מעלתו שאין חיוב מלקות משום מוחק השם כי אם במוחק אות שלם מן השם אבל במוחק מקצת מן האות באופן שנשאר צורת אות עליו אינו חייב והראיות שהרבה להביא על זה אינם מן הצורך. ומן הכתוב אנו למדים ואבדתם את שמם וגו' לא תעשון כן וגו' א"כ אין כאן אזהרה רק במאבד השם ואם מחק אות כבר איבד שלא נשאר השם בשלימות אבל במקצת אות ועדיין צורת אות עליו הרי השם קיים ואין כאן מאבד השם. אבל אהובי ומה בכך שאין כאן חיוב מלקות הרי בודאי איסורא דרבנן איכא דאטו גרע זה מהנטפל להשם שאסור עכ"פ מדברי סופרים אף שאין בו אזהרה מן התורה. ועיין בחיבורי נו"ב בחלק יו"ד סימן ע"ו:
ולכן אני תמה על מהר"ם אלשקר שהביא הכ"מ בפ"ו מיסודי התורה שרצה לפרש דעת הראב"ד שמתיר למחוק שד וצב אפילו כבר נכתב השם כלו, דאטו גרע אותיות השם אפילו הראשונים מהנטפל להשם מלאחריו דמסקינן במס' שבועות ל"ה ע"ב לאיסור, ועוד דאם מותר למחוק אותיות ראשונים של גוף השם למה הוצרכו שם לומר דהנטפל מלפניו נמחק. באופן שזה פשוט אצלי דאף דליכא חיובא במקצת מן האות אבל איסורא מיהו איכא:
ובגוף שאלתו שהוא ס"ת שנמצא נקב סמוך לגגו של יו"ד של שם הוי"ה ב"ה באופן שע"י הנקב הזה אין היו"ד מוקפת גויל במקום הנקב ושאל אם מותר לגרר קצת מן היו"ד כדי להקיפה גויל. ידע מעלתו שמה דפשיטא לי' דכל זמן שאינו גורר הוא פסול לא כן הוא וחילוקים יש בדבר וכבר ביארתי כל זה בחיבורי הנ"ל בחלק יו"ד סימן ע"ה ידרשנו משם אם נמצא בקהלתו חיבורי הנ"ל. ולפי מה שביארתי שם אם נקב זה נעשה אחר שכבר נכתב כהוגן הספר הוא כשר וא"צ שום תיקון ואם הוא ספק אימת נעשה ג"כ כשר מטעם ס"ס שמא אינו פסול באינו מוקף גויל רק כשנוגע באות אחר ואת"ל שפסול אף שאינו נוגע באות אחר הרי לפ"ז אינו פסול אלא בנעשה בתחלת הכתיבה בלי היקף גויל וא"כ יש ספק שמא נעשה אח"כ אבל לתקנו ע"י שיגרר מקצת היו"ד אינו נכון כי שמא הוא כשר כמו שהוא ואסור למחוק אפילו מקצת האות במה שאינו לצורך תיקון ואפילו אם בודאי נעשה בתחלת הכתיבה ג"כ קשה להתיר כי שמא הלכה כתירוץ הראשון של הבית יוסף שאינו מזיק מה שאינו מוקף גויל אם אינו נוגע באות אחר וא"כ אין הגרירה צורך תקון. ומה שפסק בש"ע א"ח בסימן ל"ב סעיף כ"ו וביו"ד סימן רע"ו סעיף י"א שאותיות של שם שהם דבוקות יכול לגררן, היינו שהם דבוקות מתחלת כתיבתן שזה ודאי פסול לכל הדעות ולכך הגרירה הוא תיקון בודאי, כן נלענ"ד. דברי הד"ש: