נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/נח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן נח
עריכהב"ה פראג יום ד' יו"ד אב תקמ"ד לפ"ק:
תשובה
לתלתא דקיימי בחד קינא, בעלי מדע ואם יקרא לבינה, ה"ה כבוד הרבנים הגדולים מופלגי התורה כבוד מוהר"ר דוד אב"ד דק"ק סערדא, וכבוד מוה' סענדר אב"ד דק"ק סרדהעל. וכבוד מוה' בער נר"ו:
מכתבם מן ריש ירחא דנא הגיעני יום אתמול ביום הצום וננעלו שערי תשובה בו ביום האסור בדברי תורה, וכעת ראיתי שורש שאלתם באחד שיצא לו שם גניבה בעיר ואחר ימים אחדים נמצאו שתי בתולות שאמרו שראו הגניבה בבית פלוני אלמוני ואותו פלוני מכחיש את הבתולות, ונחלקתם בדבר הזה יש מכם האומר שדבר זה דומה למ"ש רמ"א בח"מ ס"ס ל"ה בשם תה"ד שמצד התקנה מועיל עדות לפרקים. ויש מכם האומר שאין הדמיונות שוים כי שם הענין לענין מקומות בה"כ בע"נ שאין אנשים שכיחים שם או לענין מלבוש שלבשה האשה מטעם שאין דרכם של אנשים להסתכל הרבה כמבואר שם ע"כ לשון שאלתם:
הנה דעו כי בעו"ה יסרני ה' זה כמה ירחים ואינני בקו הבריאות ואני צועק ראשי ראשי ועבור זה גזרו עלי הרופאים לבטל מלימודי ושלא לעיין בשום דבר הצריך קצת עיון ועל כן אינני משיב לשום אדם השואל ממני איזה שאלה ממקום אחר, אך בראותי כי אתם שלשתכם נבררתם לדיינים בדבר זה ונאספתם איש איש ממקומו לבוא יחד ולדון בדבר אני חס שלא תהיה טרחת ההליכות לריק ואומר אני כי כל אחד מכם לא דקדק בלשונו:
והנה זה הרוצה להאמין לעדות נשים כתב שזה דומה למ"ש הרמ"א בשם תה"ד והביא כי האי עורבא נורא לקיניה ולמה לא עיין שם בתה"ד בסימן שנ"ג שכתב וז"ל כיון דשמעינן מן התנא דסבר לומר דכל היכא דהפסולים שכיחי טפי מהכשרים יש להכשיר הפסולים אע"ג דמסיק התנא לא נכשרינהו אית לן למימר ה"מ גבי נזיקין משום דאי נהימנינהו א"כ לא שביק חיי לכל בריה דכל חשוד גזלן ישכור או יפתה אנשים פסולים או נשים וקטנים שיעידו לו שחבירו או בהמת חבירו הזיקו במאה מנה בכל יום וכו' יע"ש בתה"ד. וא"כ גם כאן י"ל דלא שבקת חיי דכל אחד יפתה נשים שיעידו לו שחבירו גנב לו מאה מנה:
ואין לומר דשאני הכא שיצא לו שם גניבה בעיר דא"כ גם גבי נזיקין היכא שהשור הניזק מוטל לפנינו יהיו נשים או פסולים נאמנים והרי התנא סתם ופסק עח"י עדים בני חורין ובני ברית א"ו שאין חילוק בדבר. ולא היה לו להביא מדברי התה"ד כי התה"ד מדינא דגמרא איירי אבל היה לו להביא סוף דברי הרמ"א שם בכתב בשם מהרי"ק שאשה אפילו יחידה או קרוב או קטן נאמנים בענין הכאות ובזיון ת"ח או שאר קטטות ומסירות וזהו מצד התקנה ולא מצד דינא דגמרא. ולכן אני תמה גם לאידך גיסא על דברי התילק מכם שכתב שאין הדמיונות שוים כי לענין מקומות בבה"כ בע"נ אין אנשים שכיחים וכו' ומה יענה לסוף דברי הרמ"א לענין הכאות ובזיון ומסירות שכשם שאין אנשים שכיחים כך אין הנשים שכיחות ואעפ"כ הנשים נאמנות אבל שורש הדבר שבמקום שנשים שכיחי ואנשים לא שכיחי אז יש להאמין הנשים ולא מצד התקנה לחוד. ויש אפי' סמך לזה מדברי הגמרא שנאמנת החיה לומר זה בכור אבל בעסק קטטות והכאות ומסירות ששם כשם שלא שכיחי אנשים כך לא שכיחי הנשים והוא רק תקנת הקדמונים כיון שהדבר עצמו אינו שכיח והוא דבר שאירע פתאום ואין פנאי להזמין הכשרים תקנו הקדמונים להאמין הנשים אבל מ"מ הלא מבואר שם בסוף דברי הרמ"א וז"ל והוא שהתובע טוען ברי וכאן הרי התובע אינו טוען ברי ואף שכאן יצא שם גניבה בעיר ויכול הוא לטעון ברי שנגנב אבל אינו יכול לטעון ברי שהגניבה הוא ביד פלוני אלמוני. הא חדא:
ועוד אני אומר שאילו היה התובע טוען ברי שראה הגניבה שלו בבית פלוני אלמוני והבתולות העידו כדבריו לא היה יכול להוציא ממון בעדות נשים כי נלענ"ד דע"כ לא אמרו שבדבר דלא שכיח עשו תקנה להאמין הפסולים אלא בדבר הנעשה פתאום ונגמר הדבר לגמרי כגון הכאה או מסירות שמי שלא היה בשעת הכאה או בשעת מסירות שוב אי אפשר לו להעיד ע"ז אבל מה שרצה האחד מכם לדמות גם האי עובדא לזה ובודאי טעמו כי גם גניבה לא שכיח כי כל הגונב עושה בסתר ובזה היה קצת מקום לדבריו אם היו הבתולות מעידות שראו שפלוני אלמוני גנב אבל הם לא העידו שגנב רק העידו שראו שהגניבה בידו וזה אינו על רגע אחד שהרי אפשר לגניבה להיות בידו זמנים טובא והיה אפשר להיות שגם אנשים יראו הגניבה בידו אלא שלא אירע שראו אנשים בזה לא תיקנו שיהיה נשים או פסולי עדות כשרים והבו דלא להוסיף על התקנה. ואפילו אם היו מעידים הבתולות שראו שגנב אין אני מחליט שיהיו נאמנות אלא שאמרתי שהיה מקום לדון בזה אבל בעובדא דידכו ודאי אינם נאמנות והנלע"ד כתבתי: