נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קכז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קכז עריכה
תשובה
שלום לכבור הרבנים המופלגים בתורה ובמעלות ומדות מוה' אברהם ליב נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק באנהרט. ומוהר"ר איצק אב"ד דק"ק פאקש:
ע"ד האשה שנתגרשה מבעלה ע"י שליח להולכה ועכשיו הבעל מערער שהשליח עבר על התנאי. והנה קבלתי הגביית עדות שנעשה על ידכם והנה הוא שוה כזה כן זה רק שבזה ששלח לידי הרב מוה' אברהם ליב הנ"ל נכתב בסופו העתק מהרב דקוניץ וב"ד שהכריזו שם בבה"כ ביום הכניסה שמי שיודע שום עדות בעסק ערעור ע"ד הגט הלז שיבוא ויעיד ולא היה שום פוצה פה ומצפצף. דין האשה הזאת שאין הבעל נאמן בדבריו כלל אחר שהיה ביד השליח שטר הרשאה על הגט כדת וכדין הגם שהשליח עצמו אומר שקודם הלוכו לקולש אמר לו הבעל דו מוסט מיר בריינגען מאתים זהובים וגם מיינע זאכען כפי הרשימה. הנה אף אם היה אומר לו בפירוש שבאם לאו לא ימסור הגט מ"מ בזה לא ביטל לא הגט ולא השליחות שהרי מתחלה בשעת סידור הגט לא התנה שום תנאי שאם התנה אז איזה תנאי אז אין השליחות חל כלל רק על תנאי זה וכשרוצה אח"כ למחול התנאי היה מקום לדון אם די בביטול התנאי ועיין סי' קמ"ג סעיף ה' וסעיף ו' אבל זה שמתחלה עשה שליח בלי שום תנאי ובמה שאמר עכשיו דוא מוסט מיר בריינגען אף אם היה אומר באם לאו לא תתנהו לה מ"מ לא נתבטל השליחות הראשון ואם חזר אח"כ ובטל התנאי נשאר שליחות הראשון והרי השליח אומר שאח"כ אמר לו ווערט פטור וויא איהר קענט עס מאג זיין מאה זהובים וא"כ נשאר שליח בתוקפו והרי קיבל עכ"פ מאה זהובים אלא שאפי' לא אמר לו אח"כ ווערט פטור וויא איהר קענט כיון שלא אמר לו בשעה שאמר דוא מוסט מיר בריינגען מאתים זהובים שאם לא לא יתן הגט אין כאן ביטול הגט כי שמא כוונתו דוא מוסט מיר בריינגען שאם לאו לא יתן פטורים לחמיו שהרי גם על הפשר עם חמיו עשאו שליח בשטר הרשאה בפ"ע. ומכ"מ כיון שהבעל מכחיש ואומר שהתנה התנאי מחויבת האשה להשתדל שיקוים שטר הרשאה של הגט דהיינו שב' עדים יכירו או חתימת עדי הרשאה או חתימת דייני קוניץ ואח"כ תנשא בלי שום מוחה ומעכב והמוציא לעז אח"כ על גט זה כבר דינו פסוק וחל עליו גזרת ר"ת ואין רפואה למכתו, ולהיות הדברים פשוטים לכן קצרתי ולא הארכתי בפלפול, דברי הד"ש: