נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קיז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קיז
עריכהתשובה
צום החמישי מהרה יהיה לששון ולשמחה, ויזכה לראות כהן עומד וקומץ המנחה, כבוד אהובי ידידי תלמידי הרב המופלא ומופלג כ"ש מוהר"ר שמחה נר"ו אב"ד דק"ק אויסטרליץ י"ץ:
מכתבו קבלתי. ע"ד כתיבת הגט בעירו שהיה רגיל לכתוב אויסטרליץ ועתה רב אחד כתב לו לכתוב אויסרליץ. אהובי כבר נודע ששם המורגל בפי כל הוא אויסטרליץ ולא שמעתי כלל שם אויסרליץ ולפי המובן במכתבו גם בקהלתו הכל קורין אויסטרליץ ונשתקע שם אויסרליץ לגמרי: ומ"ש מעלתו שמצא בשטרות כמה פעמים אויסרליץ. אהובי אם שטרות הללו נכתבו זה איזה שנים וכן בפנקס הקהל אם המקומות הללו שמוצאין נכתבו זה איזה שנים אין כאן תועלת ואולי אז עדיין לא נשתקע ועכשיו אנו רואים שנשתקע לגמרי ומה גם אם שטרות הללו ומקומות שבפנקס הוא רק מעט הוי מיעוטא דמיעוטא וכליתנהו דמי. ומה שרצה לדמות לבילא בילטא ולאהרן ארנין אין הנדון דומה דשם הוא שם געגוע וגם לא מיחשב באמצע התיבה אבל אויסטרליץ אין הטי"ת לגעגוע. ומעתה דבר זה ממש כמו פילץ פילטץ המבואר בחיבורי נודע ביהודה ועיין בחלק אהע"ז סי' פ"ז וסי' פ"ח שם ימצא כל מבוקשו. והנה שם ביארתי שאם אפי' המיעוט אין קורין פילטץ רק פילץ לפסול גם אותן גיטין שכבר ניתנו וא"כ גם בעובדא דידיה יש לדון על הגיטין שכבר ניתנו. ונתתי לבי למצוא מקום להקל והוא דשם בפילץ דבר זה עצמו שהיתה שם העיר פילץ בשנים קדמוניות לא נודע בבירור ולכן החמרתי אבל בקהלתו שודאי פעם אחת היתה שמה אויסרליץ והגיטין שמימות עולם בקהלתו יוכיחו ולפי המובן במכתבו כותבין גם שם של נכרים שנקראת סאלאווקאוו גם שם הנהר, מעתה מצאתי מקום להכשיר דבאמת שם הנשתקע אפילו נשתקע לגמרי אין השם בטל להיות נקרא שינוי שם אם כתב שם הנשתקע שהרי בגר אף שנשתקע שם הנכרים כשר אם כתבו שם של נכרים כמבואר בב"ש בסי' קכ"ט ס"ק ל"ז בשם הלבוש ובישראל פסול שיאמרו שהוא אחר ובשם של נכרים ידעו שאין זה שם לשום בר ישראל וידעו שודאי זה שם של גר. ומעתה גם בנדון זה על עיר אחרת לא יחשבו שהרי רואים שם סלאווקאוו ושם הנהר וידעו שהיא עיר הזאת ושינוי שם אין כאן שכבר היה שמה כן אף שנשתקע לא מקרי שינוי, וכל זה על אותן שכבר ניתנו ואיך להתנהג להבא ג"כ ימצא בחיבורי הנ"ל בסי' פ"ח בדף פ"ו ע"ב וגם שם אם אפשר לעשות כן מה טוב. אבל לדעתי קשה הדבר שם לעקור שם אויסטרליץ לגמרי ולכן יכריזו שלשים יום ערב ובוקר שבכל הכתובות וכל שטרות שטרי קנינים ושטרי מקח יכתבו אויסטרליץ וכאשר יעשו כן שלשים יום שוב יוכלו לכתוב אויסרליץ דמתקריא אויסטרליץ. ותו לא מידי רק חיים ושלום. דברי הד"ש: