נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קטז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קטז
עריכהתשובה
האיש משה גדול בתורה, ומורה גם הוא יורה, מדבר בשפה ברורה, בגמרא ובסברא, הוא ניהו כבוד אהובי א"נ הרב הגדול, שבחו לספר הנייר חדל, סכינא חריפא, אלוף בתורה בתקוע לשמן אלפא, פ"ה ע"ה כבוד שמו מוהר"ר משה נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק ראדוויל:
מכתבו קבלתי ובריך מיתייה לקהלתו לשלום. והנה קיים בקהלתו ויחן את פני העיר ותיקן להם דבר חדש שלא הורגלו שם מימי קדם לסדר גיטין שם וקבע שם העיר והדבר היה נחוץ לשעתו כי היה גט שכ"מ ועתה הוא שואל אם ישאר כן לדורי דורות. והנה אני תמה על שצריך להביא ממרחק לחמו לשאול ממני והלא ידיו רב לו וידי משה אינם כבדים, ומימיו חריפים וחדים, וגם הלא סמוך לו עיר מלאה חכמים וסופרים ק"ק בראד, ואחרי שבא לשאול מוכרח אני להשיב וכל דבריו אמת להלכה כי בגט שם ישראל עיקר ועל שם הנכרים כותבים דמתקריא ופה פראג כותבין בפרגא מתא דמתקריא מזי גרדי כי בלשון הכפריים המדברים בלשון פיהם היתה העיר נקראת מזי גרדי שפירוש בין כרכים או ארמונות. ואמנם מתחלה הייתי תמה שבשם ישראל נקראת פראג בקמ"ץ תחת הרי"ש ועבור זה בא אל"ף בין רי"ש לגימ"ל ובגט כותבין פרגא בפתח הרי"ש ונחסר האל"ף וניתוסף בסוף, ואעפ"כ לא דברתי דבר כי העיר מעולם היא מגדלת גדולי הדור אשר המהרהר אחריהם כאילו מהרהר אחר השכינה, ואחר שהייתי פה איזה זמן עלה בלבי טעם הדבר לפי שאצל הכפריים העיר חלוקה בשמה כי אצל הכפריים שהם מדברים בלשון פיהם היתה נקראת מזי גרדי ואצל הכפריים המדברים בלשון אשכנז נקראת פרהי כי הם מדברים הגימ"ל כמו ה"א ואצל השרים המדברים בלשון אשכנז צח נקראת פרגא ואצל היהודים פראג, ולפי ששם פרגא כולל שם שקורין השרים וגם שם הכפריים האשכנזים כי הגימ"ל נקראת בלשונם כמו ה"א ועיין ביש"ש גיטין פ' ד' סי' ל"ב בחרו לכתוב שם זה שכולל שתיהן משא"כ שם היהודים אינו כולל שם פרהי וכיון ששם היהודים נכלל בפרגא ולפעמים גם בלשון הקודש מלות קמוצים שבאים בחסרון האל"ף לכן אין כותבין פראג. ונחזור לראשונות כי בודאי שם היהודים עיקר וכן מבואר בהגהת רמ"א בסי' קכ"ח סעיף ג':
ומה שתמה מעלתו על שנרשם בהג"ה זו המראה מקום פסקי מהררא"י סימן קמ"ב ומהרי"ק שורש ק"ו וע"ז תמה מעלתו שאדרבה בשני מקומות הנ"ל משמע לכתוב רק שם של ישראל. ידע מעלתו כי המראה מקום הזה הוא מורה על מה שסיים רמ"א שכותבין לפי משמעות לשונם וכוונת רמ"א בזה שבקריאת השם אין משגיחין בקריאת ההמוניים ולא בכתב דייטש אלא אחר עיקר לשון אשכנז הצח ושנון וכן מבואר בד"מ וע"ז מביא ראיה מכתבי מהררא"י סי' קמ"ג שכתב כן בעיר רוטנבורג אוישפורג וכדומה אף שמדברים בגימ"ל וכן נכתב בלשון דייטש אפ"ה כותבין בגט בקו"ף לפי שכן לשון צח של האשכנזים, וכן הוא במהרי"ק שורש ק"ו לענין נהריים או קייר וכן נהר שינא שכותבין שנא ע"ש. זה כוונת המראה מקום אבל גוף הדין שכותבין שני השמות וכותבין על שם הנכרים דמתקריא יצא לו לרמ"א מדברי מהררא"י בפסקים וכתבים סי' רנ"א מדיהיב טעמא ברעדיש שא"צ לכתוב דמתקריא הרעדיש משום שאין כאן שם אחר רק תוספת ה"א מכלל שאם השם הוא שם אחר צריך לכתוב שני השמות וכן מפורש בד"מ ע"ש. וא"כ בקהלתו פשוט הוא כמו שסידר מעלתו לכתוב שם של יהדות עיקר ודמתקריא על שם של הנכרים: ואמנם בעיקר שם ראדוויל הייתי מסתפק אם לכתוב אל"ף אחר הרי"ש כי אולי נכון לכתוב רדוויל כי אין הפת"ח תנועה גדולה שימשוך אחריו אל"ף, הגם שבקהלתי אשר ישבתי בראשונה כותבים, יאמפאלא, באמת אם אני הייתי המסדר הראשון לסדר שם גיטין הייתי קובע לכתוב ימפאלא אבל כיון שמצאתי שכבר נהגו כן לא רציתי לשנות ולכן גם שם כיון שכבר התחיל לסדר ולכתוב ראדוויל ישאר כן ובפרט כי נהירנא בהיות דירתי בק"ק בראד רגילים לקרות שם רדוויל הדל"ת נעה בשוא נע וא"כ מושכין הפת"ח שתחת האל"ף כמו תנועה גדולה ושפיר לכתוב ראדוויל ושם הנכרים בודאי עיקר בערכאותיהם איך נכתב. וע"ד הנהר שאין שם רק נהר אחד ואין לו שם ידוע כלל ויש שם בארות ומעינות יעיין בחיבורי סי' פ"ו ויראה שכיוון להלכה. ומעתה יכול לסדר שם גיטין ולכתוב ראדוויל דמתקריא ראדזיוויל מתא דיתבא על מי מעינות ועל מי בארות. זולת זה מה שהעלה לפלפולא אין לי פנאי לעיין בדברים שאינן נחוצים לדינא. ולרוב הטרדה קצרתי, דברי א"נ הד"ש: