נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/צט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן צט
עריכהתשובה
לכבוד אהובי תלמידי הרב המופלג בתורה ויראה כבוד מו"ה אברהם ליבשיץ י"ץ:
שאול נשאלתי מהתורני מוה' איסרל ליסא י"צ על דבר גיסתו אלמנת המנוח האלוף התורני מו"ה א"כ זצ"ל הגם שאין ראוי להיות מן המשיבין בד"מ על דברי צד אחד אך בהיות דבר זה ענין שאינו תלוי בטענות אין בו קפידא, והאמת כי התנאים שהוקמו בין הזוג כתובים בלשון דייטש והכותב לפי המובן מכתיבתו ומלשונו לא היה בקי בלשונם ויש בלשונו כמה גמגומים ובפרט במה שכתוב שם שתקנת שו"ם ישאר וכו' יש בו ספיקות וסתירות. והנראה לדינא סך הנדן עם תוספת שליש מגיע להאלמנה בלי שום נכיון כי חוב זה הוא חוב ברור וצלול ואין לגרוע זכותה מחמת תקנת שו"ם כיון שיש כאן ספק אם לשון זה קאי גם על התחייבות שלו וגם כיון שנכתב שיהיה תקנת שו"ם במקומו כאשר הוא ע"פ דין והוא תרתי דסתרי אהדדי ועוד שהרי מבואר בב"ש סי' נ"ג ס"ק ט"ז שהוספת שליש יש לו דין הנדן ממש גם לענין שני חזרה. אבל התחייבות הדירה כיון שמבקשת כתובתה וגובית כתובה אין לה דירה מצד דין המשנה כמבואר בב"ש ריש סי' צ"ד ואין לה שום זכיה רק ממה שנתחייב לה בהתנאים וכיון שנכתב שם שיהיה עפ"י תקנת שו"ם אפי' אם נימא שיש ספק אם קאי גם על התחייבות שלו אין להוציא מהיורשים ואין זה דומה למה שמבואר באהע"ז סי' קי"ח סעיף ו' בהג"ה שכל ספק שיש בהתקנה על היורשים להביא ראיה דשם מיירי שהזכות הוא ברור דהיינו ירושת הבעל שזכותו הוא דין תורה או עכ"פ מדרבנן אין כח לגרוע זכותו מחמת ספק אבל כאן מצד דין המשנה אין לה זכות כיון שגובית כתובתה ונשאר רק התחייבות מצד שנכתב בתנאים וכיון ששם נכתב תברא בצדו שמקבלים עליהם תקנת שו"ם אפי' אם הוא ספק אם קאי גם על התחייבות שלו עיקר הספק הוא אם נתחייב כלל תוך שני חזרה ולכן אין להוציא מהיורשים. ועוד שהרי גם על מה שנתחייב לה דירה אינו ברור שאינה מפסדת התחייבות הזה בגביית הכתובה ועיין בסי' צ"ג בח"מ ס"ק ט"ז ובב"ש ס"ק י"ד. ועוד שבכאן י"ל שלא נתכוין בהתחייבות הזה רק על דין המשנה והא דהוצרך לכתבו בתנאים היינו כדי לפרש הסך שיתנו לה היורשים כל שנה בעד הדירה אם לא ירצו ליתן לה דירה בביתו ובנדון הזה שאין בכתובתה רק סך הנדן עם תוספת שליש ודאי שהכל נקרא כתובה ומפסדת המזונות והה"ד הדירה בגבייתה כל סך הכתובה, והיה זה שלום, דברי הד"ש: