נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/צד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן צד עריכה
תשובה
שלום לכבוד אהובי תלמידי ידידי הרב המופלא ומופלג כבוד מוה' פלוני:
מכתבו קבלתי וצער לי בצערו וה' ינחמהו ויבנה לו בית נאמן. ועל דבר שאלתו בעסק החזרה כיון שמתה תוך שנה הגם שאין משיבין בדיני ממונות לצד אחד אך כיון דלא שייך בזה טענה והכחשה אין בזה קפידא ולכן אשיבנו דבר. והנה ראיתי כל טענותיו בזה ומהבל ימעטו ואין בהם ממש ולא לחנם אמרו אין אדם רואה חוב לעצמו והדבר פשוט שחייב להחזיר מה שהוא קיים ולא כלה. ואמנם להיות תלמידיי חביבים עלי מאוד חפשתי אולי אמצא מקום להפך בזכותו ואמרתי שלא שייך תקנת ר"ת ותקנת שו"ם בנדון דידיה שנשא אחות אשתו הראשונה ויש לו זרע מאשתו הראשונה. וטעמא דידי משום דהלא כל תקנת ר"ת ותקנת שו"ם הוא בלא נשאר זרע קיימא אבל בנשאר זרע קיימא הבעל יורש הכל. וצ"ל דלא שייך בזה ותם לריק כחכם כיון שיש זרע אף שהממון הוא לבעל וישא גם אחרת ויוליד עוד בנים ובנות הרבה מ"מ הואיל ויש לו בנים גם מבתו לא תם לריק כח הנותן שגם זרע זרעו יהנה מזה א"כ מה לו זרע מאשה זו או זרע מאחותה הראשונה שגם אלו זרעו של הזקן המה, כך עלה בדעתי אבל מה אעשה מלבד שהוא סברא חדשה ולא מצאתי לי עזר בדברי ראשונים אדרבה מצאתי סתירה לדברי ממהרי"ק בשורש ע"ב הביאו הב"ש בסי' נ"ב נ"ג ס"ק ט"ז דגם בנתן לבנו ומת בנו ונפלה ליבום לפני השני מחזירין הכל לאב מחמת התקנה, והרי שם זה היבם הוא בנו של האב כמו הראשון ואפ"ה שייך התקנה וק"ו בנדון דידן. וראיתי להב"ש בס"ק וי"ו שכתב שבד"מ כתב דמהרי"ק מיירי במת קודם הנישואין הרי מסיים הב"ש שאינו יודע כוונתו. והנה לפי סברתי היה מקום לקיים דברי הד"מ ואמנם לא ראיתי דבר זה בד"מ וגם במהרי"ק מבואר בהדיא דמיירי אחר הנישואין וזה לשון מהרי"ק שם באמצע התשובה דמאחר שכבר נהגו שאם מת החתן תוך שנה ראשונה שמחזירין כל הממון ליורשי החתן מלבד מה שנותנין לה בשביל הכתובה איזה דבר מועט א"כ אנן סהדי שלא נתת הממון לבנך אלא ע"מ כן שאם מת תוך שנה ראשונה שיוחזר לך הממון כיון שכל אדם רגיל להתנות כן בין האשכנזים שבאלו המדינות לפי הנראה לי ואין לך אומדנא גדולה מזו ואפי' למ"ד דלא אזלינן בתר אומדנא אלא באירוסין אבל לא בנישואין נלע"ד דהיינו דוקא באין הרגילות שיתנו להחזיר אבל הכא שהרגילות כן הוא וכו' ע"ש במהרי"ק. הרי מבואר להדיא שמיירי אחר הנישואין ולכן לא יכולתי למצוא לך זכות וה' ישפות לך שלום. דברי רבך הד"ש: