נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/צג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן צג
עריכהתשובה
לכבוד אהובי תלמידי הותיק הרב המופלג מוהר"ר דוד נר"ו:
קבלתי מכתבך, ואשר שאלת בדברי הב"ש סי' צ' ס"ק ל"א נ"ל פירושו אבל מתחלה צריך שתדע שהמראה מקום של ס"ק זה נרשם בטעות, הוא נרשם על מה שכתוב בדברי המחבר אין הבעל אוכל פירות אותה מתנה וקאי במהיום וכשארצה, וזה טעות אלא הב"ש מרשים קודם לזה על מה שכתב המחבר אין הבעל אוכל פירותיהן והסעיפים קטנים שהם ס"ק למ"ד וס"ק ל"א נהפכו וס"ק ל"א מקומו קודם ס"ק למ"ד. ועתה אגיד לך פירושו דבאמת בדברי הרא"ש מבואר שהמקבל אוכל פירות כל זמן שלא חזרה וגם שאם מתה בחיי בעלה ולא חזרה נשארה המתנה להמקבל. אבל ברמב"ם מבואר שאם מתה בחיי הבעל נשארה המתנה למקבל אבל זה לא נתבאר בהרמב"ם אם המקבל אוכל הפירות בחיי האשה כל זמן שלא חזרה ודעת הב"ש דלא שייך עשאום כנכסים שאינן ידועים לבעל אלא א"כ המקבל זוכה באמת באיזה צד בהמתנה דהיינו כל זמן שלא חזרה בה אבל אם אינו אוכל להפירות כלל א"כ לא זכה כלל בהמתנה ממילא שייך לומר דמיקרי אינן ידועים להבעל שהרי הבעל יודע שנתנה כל נכסיה וכי אינו יכול לשאול בבי מדרשא ויאמרו לו שלא זכה המקבל אלא בודאי שהמתנה חלה תיכף. מעתה כל זמן שאינה חוזרת ואפי' אם אירע אח"כ שחזרה בה תו לא מצי הבעל לומר שבטלה המתנה למפרע וממילא יחזיר לו זה הפירות שאכל משום שאף שחזרה עתה מ"מ עד עתה לא היה ידוע שתחזור בה והוו נכסים שאינן ידועים לבעל ומחזרה ואילך באמת זכה בהם הבעל כמבואר בב"ש שם ודעת הב"ש שאם לא היה המקבל אוכל פירות א"כ באמת לא זכה כלל א"כ אף אחר מותה איך יזכה ולמה לא יירש הבעל אלא ודאי שבאמת זוכה כל זמן שלא חזרה וכיון שמתה הרי לא חזרה ונשאר המתנה להמקבל שכבר זכה בה. ואין זה דומה לכותבת מהיום וכשארצה שמבואר בב"ש בס"ק ל' דלהרמב"ם אין המקבל אוכל פירות ולא יורש אחר מותה ואפ"ה גם הבעל אינו אוכל פירות ולא יורש אחר מותה כמבואר בפ' כ"ב מאישות הל' ט' דשאני התם דשם שפיר הוו נכסים שאינן ידועים לבעל שהרי בכל עת וזמן הברירה בידה לומר רוצה אני והוי מתנה למפרע מהיום ותמיד הנכסים אינן ידועים לבעל אבל בנתנה סתם רק שנתנה כל נכסיה א"כ ממ"נ אם לא זכה המקבל שוב אינו יכול לזכות ולמה לא יירש הבעל אלא ודאי שזכה באמת המקבל תיכף כל זמן שלא חזרה בה ולא נתאלמנה ולא נתגרשה ולכן אוכל המקבל הפירות. דברי הד"ש: