נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/סא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן סא עריכה
ב"ה פראג יום ד' כ' אלול תקו"ם לפ"ק.
תשובה
היושב על חוג שמים, יכתוב ויחתום לחיים, לאלתר בריש ירחא דמאזנים, לאשר ברוחו פי שנים. ה"ה כבוד אהובי ידידי וידיד עליון, הרב הגדול השלם בתורה ויראה כ"ש מו"ה ברוך נ"י אב"ד ק"ק ברעזניץ והגליל:
מכתבו הגיעני וע"ד העגונה שנטבע בעלה במשאל"ס כ"ה תמוז ובכ"ה אב ביום שבת מצא נכרי אחד באותו נהר רחוק ממקום שנטבע האיש הנ"ל כמו אלף אמה איש נטבע ושלח הנכרי והודיע ליהודים ובאו יהודים אשר היו בתוך התחום ושמרו את המת עד הלילה ובלילה באו אנשי מקומו של האיש אשר נטבע להוליך המת לקברו ואמרו שהכירוהו מיד בט"ע ויכולים לישבע שהוא פייש בעל האשה חיילא בת כמר בער שטיקוי שהיה דר במקומנו. אני זנוויל מעיד בת"ע שהקרחה שהיה בראשו של כמר פייש הנטבע הוא מנעוריו ואני גדלתיו מנעוריו וראיתי בו קרחה והשגחתי בו גם עתה היטב ומצאתיו וכמו כן אמרו כ' מאסיל עם כ' שמואל שהם יודעים מהקרח שקורין פליס שהיה לפייש בחייו כמו עתה באיש הנמצא. צפורן נשחת באצבע הסמוך לאגודל ביד שמאל השגחנו היטב ומצאנו שהוא כמו שהיה בחיי פייש הנ"ל וכמו שאמרה אשתו חיילא. אויך העיד הנער שמשון בכמר בונם משרתו שהלך עם כמר פייש הנ"ל והיה שם בכ"ה תמוז בשעה שנטבע כמר פייש ומעשה שהיה כך היה הנער ראה איך שפייש הנ"ל נפל מן הגשר לתוך המים ויותר מרביעית שעה אחר הנפילה רץ הנער בשפת הנהר וראה את הנטבע משוטט תחת המים הנה והנה ושתי פעמים הגביה הנטבע ידיו למעלה מן המים ואח"כ שוב לא ראה אותו משוטט והביט על שתי שפתי הנהר והשגיח אולי יראה אותו עולה מן המים ולא ראהו. גם אמר הנ"ל שאותן הבגדים שהיה מלובש כמר פייש הנ"ל בעת נפילתו למים הן הן הבגדים שנמצא עכשיו האיש הנמצא מלובש בהן גם היה לכמר פייש שבר בגופו שקורין בראך לוז ובעת שנתעסקו הקברנים עם המת הזה נמצא שיש לו שבר כזה, גם נמצא אצל המת בכיס של המלבוש שהיה לבוש בו טעניסטרל הוא שק קטן של עור עשוי להניח בו כתבים ובתוכו רשימה כתוב בה מזכרת חובותיו ובתוכם חילוף כתב אחד פרוע וקרוע אשר חתום עליו פייש הנטבע הנ"ל והעידו רוב אנשי עירו שמכירים הטעניסטרל שהוא של פייש גם מכירים החתימה של הח"כ הקרוע הנ"ל שהוא חתימת ידו של פייש וכן הכתבים ממזכרת חובותיו המה מקצתן כתיבת ידו ממש גם נמצאו בפנקסו של כמר פייש הנ"ל רשומים חובות הללו. זהו שורש המעשה שהיה והעדיות הכל כפי הנזכר באגרת של מעלתו:
והנה בעסק ההכרה של הט"ע אני חושש, בדברי העדים הללו יש כאן כלל ופרט שמתחלה אמרו שהכירוהו מיד בט"ע ויכולים לישבע שהוא כמר פייש ושוב פרטו סימנין בגופו דהיינו הקרחה והצפורן ואולי אין בכלל אלא מה שבפרט כי אלו האנשים אינם בני תורה והם סוברים שעל הסימנים הללו יכולים הם לישבע שהוא כמר פייש ואולי זה נקרא אצלם ט"ע, ועיין בק"ע אות קנ"ד:
ועל הכרת הבגדים ראיתי שמעלתו עצמו כותב שאינו יודע מה היה כוונת הנער שאמר שהן הן הבגדים אם הכירן ע"י ט"ע בהם או ע"י סימן שהיה לו בהם או ע"י חוורי וסומקי. ועוד ראיתי שכתב מעלתו שאין כאן חשש איסור תורה שהרי העיד הנער שראה שנטבע ולפי האומד שהה הנער שם עד שתצא נפשו וכו' ע"כ דברי מעלתו. ואומד זה לא ידעתי מהיכן למדו והלא הנער אמר שכמו רבע שעה ראה שהיה הנטבע משוטט תחת המים והושיט ידיו וכו' ושוב לא ראהו משוטט והביט מכל שפת הנהר היטב ולא ראהו עולה הרי שלא הזכיר הנער כמה שהה בהביטו על שפת הנהר ואיך רצה מעלתו לומר ששהה כדי שתצא נפשו שהוא עכ"פ יותר משתי שעות שלימות ואולי שלש שעות דהרי ביבמות דף קכ"א ע"ב מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור הגדול וכו' שעה ראשונה וכו' שלישית אמר להם עלתה, ופירש"י בד"ה שלישית שעדיין יכולה לחיות וכן בשניה אבל שלישית שאינה יכולה לחיות וכו'. וכן במסכת ב"ק דף נ' ע"א ברש"י בד"ה שלישית דהוי להשהות שתצא נפשה אם ישנה שם וכו' הרי מפורש דעכ"פ שתי שעות ודאי יכול לחיות תחת המים ושלישית הוא שעה שתצא נפשו ויש להסתפק אם תחלת שלישית או סופה וכן מפורש בתשו' הריב"ש סי' שע"ז שפלפל שם אם גם בלא שהה ג' ימים אחר מותו במים אמרינן מיתפח תפח כתב מי שלא עמד במים שלשה ימים אחר מותו דהיינו משעה שלישית שטבע וכו' ע"ש, וא"כ לפי הנראה לא עמד הנער שם זמן גדול כזה מדלא הזכיר כן בדבריו:
ובדבר הבגדים כיון שיש למעלתו ספק שמא היה כוונתו שהכיר ע"י הצבע חוורי וסומקי וזה פשיטא דלאו כלום הוא ועיין בקו"ע אות ש"ד. אמנם הטעניסטרל הכירו כל בני העיר וכן הכתבים הכירו כתב ידו וחתימת ידו ולכאורה זה עדיף מכיס וארנקי דמהי תיתי ישאיל לאחר רושם מזכרת חובותיו וגם הוא דבר שאין בו צורך לשום אחר רק לו והיה לנו לומר דבזה לכ"ע לא חיישינן לשאלה: ואמנם אני אומר בזה דבר חדש דהא ודאי שכל הפלפול ביבמות וב"מ הוא אם חיישינן לשאלה אבל לאבידה לא חיישינן ואף דכתב הח"מ בס"ק מ"ב דלאו דוקא לשאלה דהה"ד למכירה או לאבידה ע"ש ומ"מ לאבידה מדעת לא חיישינן לאחזוקי בשוטה שמאבד את שלו וגם אפי' לאבידה שלא מדעת דחייש הח"מ היינו למאן דחייש לשאלה אבל מאן דלא חייש לשאלה פשיטא דגם לאבידה לא חייש. ואמנם כ"ז שייך בסתם מת או בנהרג אבל בנטבע במים הנה אלו עושים כל מה שבכחם להציל עצמם ולשוט אולי יגיעו למקום שיוכלו לעלות וכאשר הבגדים מכבידים עליהם מסתברא שבכל מה שאפשר להם להשליך מעליהם בגדים ופשיטא כל מה שבכיס של הבגדים שזה נקל להשליך ודאי שמשליכים וא"כ אפילו למאן דלא חייש לשאלה אבל להשלכה מדעת ומרצון במקום שיש לו בזה תועלת להציל נפשו ודאי חיישינן ובזה לא מהני כלים דלא מושלי אינשי דכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וראה דבר זה חדש הוא וכמה תשובת קדמונים שדברו בנטבעים בהכרת בגדים ושום אחד לא הרגיש בדבר זה: ובני האלוף התורני מוהר"ר ישראל השיב לי שביותר יש לחוש לדבר זה בספינה שטבעה בים שבראות האיש אשר בספינה שאבדה תקות הצלת הספינה פושט בגדיו בעודו בספינה כדי שאם יפול לים יוכל לשוט בקל ואם אמנם כאשר הוכרו כל בגדיו חששא זו היא חששא רחוקה שאף אם השליך כל בגדיו למים הנה בלי ספק נתפזרו הנה והנה על פני המים ואיך יבואו כלם יחד ליד איש אחד ופשיטא בנפל האדם למים בלא ספינה קשה הדבר מאד שיהיה יכול תחת המים לפשוט בגדיו התחתונים הדבוקים בגופו שצריך לזה התעסקות בשתי ידים כאחד ואין לו פנאי לזה כי צריך לשוטט בידיו אבל עכ"פ לבוש העליון ופשיטא מטלטלים שבכיס של הבגד נקל להשליכם כרגע:
ועל הרושם שעל הכתונת קשה לסמוך כי הרושם הוא ר"ת ושמו פייש ורשום פ' ומי יודע אם פ' זו הוא סימן פייש אולי פתחיה או פלטיאל פנחס פרץ וכדומה הרבה אפי' רשום ר"ת גם שם אשתו ג"כ יש חשש זה ואפילו למאן דלא חייש לשני יוסף בן שמעון היינו שם גמור אבל ר"ת שהאות אפשר לפתרו על שמות הרבה ודאי חיישינן אם לא שהאשה מכרת בט"ע שהאותיות הם מלאכת ידה ואז הוא בודאי שלו אבל אכתי יש חשש לשאלה והשלכה. והסימנים שבגופו הקרחה שבראשו זה שכיח מאד בהרבה בני אדם. והצפורן הנשחת כיון שכוונו האצבע שהוא סמוך לאגודל וגם ביד שמאלי אולי מיקרי סימן ועיין בב"ש ס"ק ע"ד ומ"מ נראה דאין זה מיקרי צמצום מקום לגמרי ועיין בב"ש ס"ק ע"א ועכ"פ סימן אמצעי מיקרי בפרט בצירוף הקרחה שבראשו והשבר שבמתניו. ובעיקר היתר האשה אם יש למעלתו שם בעירו או במקום סמוך חיבורי נ"ב דומה אני שמעט מאורעות יזדמנו בעסק עגונה שלא ימצא פתרונם בחיבורי ההוא. ואמנם באשה זאת למעשה כבר ביארתי בחיבורי שאם נפל למשאל"ס אף שלא שהה הרואה עד כדי שתצא נפשו אבל עכ"פ ראה שכבר הוא לגמרי תחת המים ונעלם כל גופו תחת המים זמן מה אף שעדיין דינה שאפי' נשאת תצא כיון שלא שהה כדי שתצא נפשו מ"מ אינה שוב בחזקת איסור כי כבר איתרע החזקה והרי הוא ספק חי ספק מת וכיון שהוא ספק דאורייתא לכך אפי' נשאת תצא אבל כיון שאין כאן חזקת איסור סומכים על הכרת הבגדים ולא חיישינן לא לשאלה ולא למכירה כי אמרינן חזקה מה שנמצא אצל אדם הוא שלו וגם אמרינן חזקת מרא קמא ולא מכרן ולא השאילן. וא"כ כיון שעכ"פ יש הכרת הטעניסטרל ובפרט בצירוף סימנים שבגופו והנער עכ"פ ראה ששהה תחת המים איזה זמן והשגיח היטב בכל שפתי הנהר אשה זו מותרת להנשא. וכיון שעיקר סמיכות ההיתר על הנער שראה הטביעה הוא יחידי לכן צריכה ב"ד של שלשה שיתירו אותה להנשא ויצרף מעלתו עוד שנים עמו ויתירה. כ"ד הטרוד מאד: