נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/מח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מח עריכה
ב"ה פראג יום ב' א' דר"ח תמוז תק"מ לפ"ק:
תשובה
אור חדש ואור יקרות וקפאון, המרוה כל צמאון, מורח ודאין, דבריו מופלאין, ה"ה כבוד אהובי א"נ חביבי וידידי הרב המאה"ג הגאון המפורסם החכם השלם במעלות ומדות, איש חמודות, נ"י פ"ה ע"ה כק"ש מוה' אלעזר נר"ו אב"ד דק"ק קעלין:
מכתבו הגיעני קודם חג השבועות ואז הייתי חוץ לעירי כדרכי בכל שנה ואח"ז היה לי איזה מיחוש וכאב בימיני לכן השבתי ימין אחור מלהשיב. וכעת הנה באתי להשיב על מה שהקשה במה שכתבתי בחיבורי נו"ב (קמא) בחלק אה"ע סימן כ"ח בדף ט"ז ע"ד בד"ה ובישוב תמיה זו ואחריו בד"ה וא"כ ממילא מוכח וכו' השיב מר וז"ל הוכחה זו לא אוכל להולמה מי לא עסקינן שנטבע עוד איש אחד והשושבין ראה אחד מהם והכירו שהוא שמעון ועוד עד שני אומר אני הכרתי אחד משנים הנטבעים והיה בו סימן פלוני אבל איני מכירו מי הוא רק אני מכיר שהיה בו סימן זה שישנו עתה בזה שהועלה לפנינו וא"כ עדיין לא נתברר מהסימן שזה שמעון ודלמא ראובן היה בו הסימן המובהק הזה ואין זה שמעון מאחר שנתברר שנטבע קודם ה' ימים הוה ליה להשתנות, ע"כ דברי מר:
והגם שאמר דבר חריצות אעפ"כ אני אינני זז מדברי שם וההוכחה זו היא חזקה כחומה עפ"מ שמבואר בחבורי שם סימן מ"ג דף ל"ה ע"ב ד"ה ובזה מה שפירש בש"ס מקום הטביעה ומקום העליה וע"פ דרך הראשון שכתבתי דלהכי קאמר שהועלה שלא במקום טביעתו דאי במקום טביעתו הוה נפילה דיחיד למיחש שנפל שם עוד אחד וכו' ואי מיירי שידוע שנפלו שנים א"כ למה הקדים שנמצא במקום אחר הלא אפילו במקומו מאן יומר שהוא העולה לפנינו מת דלמא האחר שהרי על כרחך גם שהועלה שלא במקומו אי אפשר לך לתלות אלא באותו שנטבע עמו במקומו שהסימן יוכיח, בשלמא לדידי דאמינא שהשושבין לא ראה כלל אמינא לתרץ הזכרת מקום הטביעה ומקום עליה על דרך השני שכתבתי שם בד"ה והנה וכו' שמי שידע מהטביעה אפילו בשעתיה לא מהני ואם היה השושבין במקום הטביעה שם מסתמא היה יודע מטביעתו ולא מהני אפילו בשעתיה ואפי' תוך שלשה כי אם ע"י סימנין וע"י סימנין שוב אין חילוק בין זמן מועט למרובה והיה קשה ולטעמיך וכמ"ש שם בד"ה ואף וכו' לכן הזכיר שהועלה שלא במקומו ושם לא ידעו מהטביעה, אבל למעלתו שרוצה לאוקמי בראה השושבין הטביעה הדרא קושיא לדוכתא. ועוד בשלמא לדידי איכא למימר שהדבר מפורש בגמ' שהרי אמרו ההוא גברא דטבע בכרמי ואסקוהו אבי הדיא וכו' משמעות זה שהיה ידוע דהאי דטבע היינו האי דעל וכן בדגלת ג"כ משמע שזה היה ידוע ועל זה לא נסתפקו והיינו ע"י סימן שהיה בו וזה היה ידוע בלא שושביניה אלא שע"י שושביניה אנסבה לדביתהו אבל אוקימתא דמר שנטבעו שנים זה לא נזכר בגמרא בשום רמז ואיך נימא בכוונת הגמרא דבר שלא נרמז כלל: