נודע ביהודה (קמא)/אבן העזר/פז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן פז עריכה
שאלה שם עיר פילץ איך לכתוב בגט:
תשובה להנהו ארבעה תלמידיי האלופים בתורה הרבנים המופלגים, מו"ה אברהם סג"ל, ומו"ה אברהם זבארוב, ומו"ה אברהם בר"ש, ומו"ה וואלף נרם יאיר:
מכתבם מן ט"ז העבר הגיעני עש"ק העבר. ואתם תלמידיי חביביי ידוע לכם כי טרדות רבות עלי ובפרט טרדות התלמידים ואעפ"כ לאהבתכם העזה ולאהבת האמת אשר עמכם ולחומר הנושא שלא תכשל האשה המגורשת שלא כהלכה להנשא לכן הנני משיב לכם. והנני מעתיק גוף שאלתכם כפי מבוקשכם להעתיקה שלא יחשוד אתכם מסדר הגט שלא כתבתם גוף הדבר בדקדוק. והנה זה שאלתכם. זה ימות עולם וזה שנות דור ודור שחלפו ועברו פה קהלתנו פילטץ מיום שנתיישבו כו' לא שמענו ולא ראינו שנכתב פה קהלתנו גט כריתות וכמה גיטי נשים שנזדמנו פה פילטץ היו מקדמונים בקהלות הסמוכים לנו גם בהיות יושבים פה גאוני דד"א היה ג"כ גיטי נשים בקהלות הסמוכות וכו' ואין אנו יודעים מאיזה טעם ושמענו אומרים מחמת ספיקות שנפלו בשם העיר ובשם הנהר. בשם העיר אם לכתוב פילטץ או פילץ. ושם הנהר שקורין פיליצא ג"כ ספק הנ"ל וג"כ ספק אם בסוף באות א' או באות ע'. אלו הטעמים הידועים לנו ומי יודע עוד כמה טעמים שאינם גלויים לנו. ועכשיו עמד השואל מפני הכבוד ודן דין יחידי ועשה מעשה ולא נזכר הלכה לגאוני זמננו לראות היאך יפול הדבר וכתב להורות שמותר לכתוב גיטי נשים פה פילטץ מחמת שמצא שני ג"נ קרועים משתי קהלות אחרות שהנהר פיליצא עובר שם דרכו ככל הנחלים ההולכים ובשני גיטי נשים הנ"ל מצא כתוב שם הנהר פיליצא מוכח משני ג"נ הנ"ל ושם העיר נכתב בספרי ערכם של פנקסי המקום (נמצא) נקרא על שם מקום הנהר ג"כ פיליצא. בכן הורה הלכה במומר אחד שהמיר דתו פה פילטץ וכתב פה קהלתנו גט של המומר הנ"ל בזה הלשון, פה מתא פילץ דמתקריא פיליצא, להיות נקרא ג"כ בלשון עברי שם העיר בלא טי"ת כשם הנהר בלא טי"ת, והוכיח דאם פילטץ נכתב עם טי"ת לא היה נקרא פילטץ בשו"א אלא בסגו"ל תחת הטי"ת ע"פ דקדוק הלשון שאין אנחנו בקיאין בו, ואנחנו אמרנו להכותב הנ"ל אטו תיבה זו היא מתנ"ך שאתה מדקדק בו דקדוק הלשון. ועוד לו יהיה כדבריך שפילטץ עם טי"ת נקרא בסגו"ל הטי"ת א"כ הוי פילטץ עם טי"ת שינוי שם מפילץ בלא טי"ת שזה בשו"א וזה בסגו"ל וא"כ אדרבה הוי שנוי שם ממש מאחר שאנחנו מצאנו וראינו בכל כתובות וקנינים פה קהלתנו הכל נכתב פילטץ עם טי"ת וכו' והארכתם עוד בדברי טעם. והנה המסדר עומד על דעתו ולא די שסידר גט המומר כנ"ל אלא גם אח"ז סידר עוד גט כזה:
הנה אהוביי להיות שאין הגדול מעיד בגדלו על מה שראה בקטנו כ"א דברים ידועים שחשבו רז"ל ולכן אין אני יכול להעיד. אבל אעפ"כ אני אומר לכם נהירנא כד הוינא טליא כבר תשע או כבר עשר ראיתי אצל א"א הרב ז"ל פנקסאות של הגליל קראקא וראיתי פנקסאות משנים קדמוניות היו חתומים בו גאוני עולם זקני הגאון רשכב"ה מוהר"ר העשיל זצ"ל ואחריו דודי זקני הגאון המפורסם מוהרר"ל וגם ראיתי חתימת הגאון בעל תוספות י"ט שמה וכמדומה שבכל מקום שנרשם שם השומא חדשה שעשו שמאים באסיפת הגליל היה נכתב פילטץ עם טי"ת, ואף שאין אני יכול להעיד בבירור כי טליא הוינא וגם מלתא דלא רמיא וכו' אבל תדעו שהפנקסאות הנ"ל דומה אני שהיה אח"כ ביד המאוה"ג מוהר"ר שלמה ז"ל אב"ד דק"ק פינטשוב שהיה סופר הגליל דרשו שם בק"ק הנ"ל ותמצאו אבל עכ"פ המפורסמות א"צ ראיה וזה דבר ידוע ששם העיר בכל מדינת פולין קורין פילטץ עם טי"ת וכן כותבים בכל האגרות והרי הוחזק שם העיר בלשון היהודים עם טי"ת. ומה שאמר המסדר שפילטץ עם טי"ת אי אפשר שיהיה נקרא רק עם סגו"ל, יפה אמר ע"פ דקדוק לשון הקודש כי מצאנו שוא נח והיא נגררת לתנועה שלפניה, ומצינו ג"כ שני שואי"ם נחים יחדיו והוא בסוף התיבה ויש כח בתנועה שלפני השואי"ן למשוך ולגרור אחריה שני שואי"ן כמו מלת נֵרְדְּ שיש כח בציר"י שתחת הנו"ן למשוך שני שואי"ן נחין, וכן במלת קֹשְטְ. אבל לא מצאנו שיהיה כח תנועה אחת לגרור אחריה שלשה שואי"ן ואם פילטץ יהיה בשו"א תחת הלמ"ד וכמו כן תחת הטי"ת א"כ מההכרח בחיר"ק שתחת הפ' למשוך שלשה שואי"ם נחים עמה וזה אינו מדקדוק הלשון, זה כוונת המסדר ויהיה מוכרח לקרות הלמ"ד או הטי"ת בחיר"ק או בסגו"ל. אמנם גם אתם יפה אמרתם כי אין מלה זו לשון הקודש והיא רק שם עיר אשר קראוהו הדיוטות ואין מדרך העם לדקדק בקריאת שמות לעיירות או לבני אדם ע"פ דקדוק. אמנם אתם לא עמדתם על כוונת המסדר וכוונתו שעכ"פ הקורא שיקרא הגט הכתוב לפניו פילטץ יקרא ע"פ דקדוק הלשון. ומעתה אני אומר להמסדר ומטונך מטעם זה אני אומר שמנעו הקדמונים מלכתוב גט בפילטץ. והנה אתם אמרתם שטעמם היה מצד הספק אם נקרא שם העיר בטי"ת או בלא טי"ת ויפה אמרתם שיכול להיות שנסתפקו בזה. אבל אני אומר עוד שיכול להיות שהיה ברור להם ששם העיר בלשון היהודים עם טי"ת ושם היהודים עיקר והיו יכולים לכתוב פילטץ דמתקריא פיליטצא. אבל הם ראו ששם המוחזק בפי ההמון הוא בשו"א והוא העיקר כיון שהוחזקו בו בפי כל וכשיכתבו בגט בטי"ת, הקורא יקרא בהכרח ע"פ דקדוק הלשון ויקרא בסגו"ל והיה שינוי שם ומטעם זה נמנעו. מלבד הטעם שכתבתם אתם שג"כ הוא טעם הגון:
ומה שסמך המסדר על שני גיטין קרועים שמצא כתוב בהם משתי קהלות אחרות שם הנהר פיליצא, הנה סמך על קו תהו ועל אבני בהו. ומתחילה אני אומר הני שני גיטין מאי רבותייהו ממ"נ אם הקהלות האחרות ההם ידועות וניכרות לכם מה לנו לגיטין חקרו איך המנהג בקהלות אחרות ההם ולמה נדון על הקרועים נראה איך הם כותבים ואם לעת עתה אין כותבין ג"כ במקומות ההם או שאין הקהלות ידועות לכם א"כ מה ראיה מהני שני גיטין ודלמא באמת כתבו בכל עת שני גיטין מחמת הספק באחד כתבו עם טי"ת ובאחד בלא טי"ת וכך אירע כמה פעמים ונמצא עתה שנים מאותן שנכתבו בלא טי"ת. ועוד מה ראיה מקהלות אחרות אף אם הנהר אחד אין שמו שוה בכל המקומות ונהר טונא יוכיח שבקצת נכתב דונא ובקצת דונאי ובקצת טונא ובקצת טונאי והכל נהר אחד ומשונה השם בכל מקום לפי המדברים. ולא תאמר שזהו במקומות רחוקות, כי בק"ק יאמפלא כותבין שם הנהר הארין ובק"ק אוסטרא כותבין שם הנהר הורינא והכל נהר אחד והמה סמוכין זה לזה כמו חמש פרסאות. ויודע אני שיאמר המסדר זה היכא שידוע שנשתנה השם אבל כאן כיון שבק"ק פילטץ אין הדבר ידוע שנשתנה שם הנהר ממקומות אחרים שהמה על נהר זה אזי מסתמא אמרינן כיון שהוא נהר אחד שמו שוה בכל המקומות, מ"מ אומר אני ובקהלות ההמה שנמצאו הגיטין משם מאן יימר שהיה ידוע להם שם הנהר בלא טי"ת אפילו אם היה להם קצת ספק היו יכולין לסמוך על איזו סברא כל דהו כי גם אם אין הסברא ברורה אין כאן אלא שינוי שם הנהר ואין בו חשש כלל לפסול כמבואר בסי' קכ"ח סעיף ד' בהגה"ה:
אמנם זה יש לדחות שאם היה להם ספק בשם הנהר א"כ מוטב לא היה להם לכתוב שם הנהר כלל. אומר אני הא ודאי מבואר במכתבם ששם הנהר בלשון האומות ידוע פיליצא בלא טי"ת אלא שהספק בשם ישראל א"כ אומר אני אף לכתחילה יש לכתוב שם הנהר כפי שקורין האומות ואף שהישראל קורין בשינוי לא גרע שם האומות מחניכה ואם כתב חניכה לחוד כשר וכיון שבשם ישראל יש ספק ובשם האומות אין ספק בו כותבין בשם הנהר אף לכתחילה שם האומות לחוד שעיקר כתיבת הנהר הוא רק לסימן. וא"כ אין שום ראיה מהני תרי גיטין. ועוד שבשם הנהר רואה אני נהר אינו מפורסם אצל ישראל כל כך ואינו נזכר בכתובות ולא בקנינים ולא באגרות א"כ אולי אפילו שם האומות נחשב עיקר בזה כמו של ישראל. ועוד מה איכא ראיה שם הנהר לשם העיר אפילו אם ברור לנו ששם הנהר גם אצל היהודים בלא טי"ת מה בכך בנהר לא שינו שם האומות אכן בעיר שאנו רואים ששינו וקורין בטי"ת והטי"ת נרגשת במבטא והחזיקו שם העיר בטי"ת א"כ הרי נשתנה שם של ישראל משם האומות ושם ישראל עיקר. והנה בגט המומר שהיה נחוץ אם היה המסדר מתון ומתיישב יותר היה לו לדלג שם ישראל ולכתוב כאן במתא דמתקריא פיליצא וכו' ולא היה גרע שם האומות מחניכה משא"כ עתה שכתב פילץ דמתקריא פיליצא שינה שם ישראל והוי שינוי מקום עמידת העדים ועיין ריש סימן קכ"ח. ולכן אני אומר וגוזר מהיום והלאה לא יכתב בק"ק פילטץ שום גט והשני גיטין שכבר נכתבו הגט השני שהבעל הוא יהודי יגרש מחדש ויכתוב בגט השני פילטץ דמתקריא פיליצא ומגורשת ממנ"פ או בגט הראשון או בגט השני. ואף שכתבתי שגם פילטץ עצמו יש בו חשש שהקורא ע"פ דקדוק הלשון קורא בסגו"ל זה כתבתי רק לפי דעת המסדר שהמציא סברא זו וכתבתי לו מטוניה אבל באמת יודע הקורא בלשון לעז גם פילטץ בשו"א אי אפשר לכתוב בענין אחר. וגט המומר האשה לא תנשא עד שתעשה כל טצדקאות לפעול ממנו גט שני ואם לא יהיה באפשר אעפ"כ לא תנשא עדיין עד שתודיעני ואראה לעיין בהא מלתא כי צריכא עיונא רבה. וכל זה אני גוזר לעת עתה לפי שעה עד שיודיעני הרב המסדר דעתו וראיותיו ואולי גברא רבה הוא ואשמע מיניה מלתא דמסתבר וגם אם ירצה לסדר דבריו לפני גאונים המפורסמים במדינת פולין מי ימחה בידו אבל כל זמן שלא יבוא הדבר לפני כמה גאונים מפורסמים הנני בגזירה על הסופר והעדים שלא יכתבו ולא יחתמו מהיום והלאה גט אשה אחרת בקהלתכם בגזירת עירין ובטוח אני שלא ישנו. ולרוב טרדות קצרתי לע"ע ואם לא יהא אפשר להשיג גט חדש מהמומר אז אבוא בארוכה. והיה זה שלום. הכ"ד הדורש שלומם וטובתם כל הימים:
והנה מה שכתבתי למעלה שבגט המומר יותר היה לו להמסדר לכתוב כאן במתא דמתקריא פיליצא אין כוונתי שכזה ראוי לעשות אבל כוונתי שזה עדיף ממה שעשה המסדר אבל זה וזה לא יתכן לכתחילה. ולהיותי טרוד מאד קצרתי: