ביאור:מלכים א יג ט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נבואת ההתנתקות של האיש מיהודה
עריכהמלכים א יג ז-י:
" "וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים: 'בֹּאָה-אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה; וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת!'"
"וַיֹּאמֶר אִישׁ-הָאֱלֹהִים אֶל-הַמֶּלֶךְ: 'אִם-תִּתֶּן-לִי אֶת-חֲצִי בֵיתֶךָ, לֹא אָבֹא עִמָּךְ; וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה. "
"כִּי-כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר: 'לֹא תֹאכַל לֶחֶם, וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם; וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ."
"וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל-בֵּית-אֵל." "
מדוע אסר ה' על איש האלהים לאכול ולשתות בבית-אל, ומדוע היה עליו לחזור בדרך אחרת?
בדברי ר' יצחק אברבנאל מצאתי שתי סיבות: "
"1. וחז"ל (ע"ז יב.) נתנו הסיבה האמיתית בזה, שאסור לאדם להיכנס לעיר עובדי ע"ז, אם לא להתרות ולמנעם מהחטא או לדבר אליהם בשם ה'; וכדי שיראו בני העיר, כי לא נכנס שם כי אם לספר נבואתו בלבד, מנעהו מלאכול ומלשתות שם; ולפי שלא ישוב עוד לאותו עיר, ציווהו מלשוב בדרך אשר הלך."
"2. ואני אומר, שכפי הדין ראוי היה להיות כן, כי היה דין בית אל כעיר הנידחת, אשר נאמר בה (דברים יג יז) "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם", ומזה הצד היה אסור מאכלם ומשקם, ולפי שציווה האל יתברך (דברים יג יח) שהעיר אשר כזאת תהיה "תל עולם לא תיבנה עוד" , לרמוז ולהעיר שכן יהיה בית אל, ציווה לנביא שלא ישוב בדרך אשר הלך, כאילו ייפסד הדרך והביאה לאותו עיר, לפי שתהיה נחרבת ולא תיבנה עוד." "
3. הרב יגאל אריאל ("מקדש מלך") ציין, שבנבואה אחרת מצאנו דווקא חיוב לחזור באותה הדרך - בנבואת ישעיהו על סנחריב: (מלכים ב יט כח): "יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ", וכן (ישעיהו לז לד): "בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָּהּ יָשׁוּב וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבוֹא נְאֻם ה'"). בנבואה זו, החזרה באותה הדרך מראה על ביטול מוחלט של מעשהו של סנחריב - כאילו לא היה ולא בא ליהודה כלל; לפי זה, בנבואת איש-האלהים מיהודה, האיסור לחזור באותה הדרך מראה שאי-אפשר לבטל את הנבואה - אין דרך חזרה.
יש עוד מקום שנאסר על בני ישראל לחזור בדרך שבאו בה – בבית המקדש השלישי (יחזקאל מו ח-ט: כשהנשיא בא ביום חול הוא חייב לחזור מהשער שבא בו, אבל כשבאים בחגים – חייבים לצאת מהשער הנגדי). לפי זה יש הקבלה מוזרה – בין ביהמ"ק השלישי לבין בית-אל. ועדיין לא הבנתי מה משמעותה?
4. ע"פ יהודה הולשטיין , איש-האלהים מוצג כמלאך, שאינו אוכל ואינו שותה (ואולי המטרה היא להרשים את השומעים, שירגישו שהנבואה באה מפיו של מלאך ה').
העיר בית-אל מסמלת את כל מלכות עשרת השבטים; האיסור לאכול ולשתות בבית-אל, והאיסור לחזור באותה דרך, מסמלים שניהם שה' הטיל חרם על מלכות עשרת השבטים - התנתק מהם וניתק אותם מהיות עמו ונחלתו.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-04.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נבואת ההתנתקות של האיש מיהודה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/ma-13-0709