משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות דעות

א׳:ו׳ עריכה

וע"ד זו קראו כו' להודיע שהן דרכים כו'. - נ"ב נתבאר יפה במורה פרק נ"ד עיי"ש.

ב׳:ג׳ עריכה

והוא גובה לב. - נ"ב יעוין פ"ד באבות פירוש המשנה ובשבת דף ק"ד הוסיף לך כפיפה על כפיפתו יעו"ש.

ובעלי כעס אין חייהם חיים. - נ"ב פרק ערבי פסחים. שלשה אינן חייהן חיים הרתחנין.

ב׳:ו׳ עריכה

ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב. - הוא ממה שאמרו בפרק ערבי פסחים דף קי"ג שלשה הקב"ה שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב, דאם מהך דהזהב דהן שלך צדק הוא במקח וממכר יעוין רש"י שם וזה נכלל בהך דמשאו ומתנו באמונה כו' לקמן פ"ה הלכה י"ג.

ג׳:ג׳ עריכה

זה הענין נתבאר יותר בשמונה פרקים לרבינו פ"ה.

ד׳:א׳ עריכה

לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב. - נ"ב עד דכפנית אכול, שם.

ולא ישתה כו' צמא. - נ"ב עד דצמית שתי. שם.

אל ישהא נקביו כו'. - עד דרתחא קדירך שפיך ברכות ס"ב וערש"י שם.

ד׳:ב׳ עריכה

אלא יפחות כמו רביע כו'. - נ"ב אכול שליש כו' ריש פרק מי שאחזו עיין.

ולא יאכל עד שיבדוק כו'. - נ"ב ת"ר הנכנס לסעודת קבע מהלך י' פעמים ד' אמות ברכות כ"ג.

ד׳:ג׳ עריכה

וכל המטייל אחר אכילתו. - נ"ב טיול מרובה ואינו סותר לדברי הגמרא ב"מ קי"ב.

ד׳:ה׳ עריכה

ולא יישן ביום. - סוכה כ"ו.

ד׳:ח׳ עריכה

ואוכל את החומץ. - נ"ב שבת קי"ד שהחומץ יפה בשעת השרב.

ד׳:ט׳ עריכה

ובימות הגשמים אבל בימות החמה כו'. - נ"ב עיין עירובין דף נ"ו כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים, ובגיטין דף ע' וגדגדניות וכשות שלא בזמנה כו' בזמנה תמוז שלא בזמנה טבת כו' ודוק והחרדל כו' יעוין ברכות מ' ע"א.

ד׳:י״א עריכה

וכן החרובין רעין לעולם. - נ"ב קידושין דף ס"ב חרב תאוכלו.

ד׳:י״ז עריכה

ואם צמא כשיצא מן המרחץ כו' יערב המים ביין כו'. - נ"ב שבת דף ק"מ יין ישן ומים צלולים דעבידי לבי מסותא למיקר עיי"ש.

ד׳:י״ט עריכה

כל השטוף בבעילה כו'. - נ"ב שבת דף קנ"ב וכל השטוף בזימה כו' דברים שעושה בילדותו משחירין פני' וערש"י שם.

ה׳:א׳ עריכה

כשם שהחכם כו' כך צריך וכו'. - נ"ב ספרי ברכה כך ת"ח ניכרים בהילוכם ובדיבורם ובעטיפתן בשוק.

אמרו חכמים כו'. - גמרא שבת דף קנ"א עיי"ש.

ה׳:ב׳ עריכה

ולא יאכל אצל עמי הארץ. - נ"ב ברכות דף מ"ג ואל יסב במסיבת ע"ה.

ה׳:ט׳ עריכה

ולא יהא בשרו כו' כמו בגדי פשתן כו'. - נ"ב יעוי' יומא דף ל"ה בר"א בן חרסום יעו"ש.

ה׳:י״א עריכה

בכסף משנה. איפכא כתיב.

וכן בירמיה קפיטל כ"ט בנו בתים כו' ונטעו גנות וקחו כו' נשים כו'.

ה׳:י״ג עריכה

ומוותר לאחרים כו'. - נ"ב מגילה כ"ח [ע"ב].

ו׳:י׳ עריכה

אבל עונה אותם כו' ללמדן תורה או אומנות. - יעוין מכות דף ח' ע"ב מצוה קעביד, בשוליא דנגרי, חיותא הוא דלמדי'.

שנאמר כי ד' יריב ריבם. - פירוש דכתיב משלי כ"ב אל תגזול דל כי דל הוא כו' ואל תדכא עני בשער ומי הוא בשער הלא כתיבו ליתום ואלמנה אשר בשעריך וכן פרש"י סוף ב"ק כי ד' יריב ריבם וקבע קובעיהם נפש, אמנם הוא ט"ס וצ"ל הכתוב דקפיטל כ"ג ובשדה יתומים אל תבוא כי גואלם חזק הוא יריב ריבם אתך.

ז׳:ג׳ עריכה

אמרו חכמים כו' ואין לו חלק לעוה"ב כו'. - קל וחומר מעובר אחורי אשה בנהר דאין לו חלק לעוה"ב עירובין י"ח. ובירושלמי פ"ק דפאה, כנגדן, ארבעה דברים שנפרעין מן האדם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, ואלו הן ע"ז גלוי עריות שפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולן, ועיין שם סוף הלכה, ובמדרש אגדת בראשית פ"ג עיי"ש, ונתבאר בפירוש המשנה אבות פרק א' יעוי"ש. ובהגהות מימוני, בירושלמי כו' נ"ב פ"ק דפאה.