|
|
|
חכמת שמעון בן יהושע בן סירא • Σοφία Ἰησοῦς υἱὸς Σειρὰχ • Liber Ecclesiasticus • ܒܢ ܣܝܪܐ
|
|
תוכן טקסטואלי של הספר
עריכה
תוכן מקורי [זהות המחבר, תקופת החיבור, עדי נוסח, מחקר הנוסח]
עריכה
תרגומים [זהות המתרגם, תקופת התרגום, עדי נוסח של התרגום, מחקר התרגום]
עריכה
תרגומים מהעת העתיקה [יוונית, עיבוד של היוונית, סורית]
עריכה
תרגומים מהעת החדשה [עברית]
עריכה
סקירת התוכן [נושאית, לשונית]
עריכה
- סקירה על לשונו של בן סירא (זיקתה לעברית המקראית ולעברית המשנאית, חידושי לשון, מאפייני תחביר, מילים זרות)
- סקירה על נושאי החיבור (תכנים מוסרים, פילוסופיים, אידאולוגיים, דתיים וזיקתם למשנתם של כתות ידועות מאותה התקופה)
פרקי חכמה, שירת אבות עולם, תיאור עבודת שמעון הכהן הגדול, זיהוי החכמה עם תורת ישראל, תמיכה בבני צדוק לכהונה גדולה.
תכנים על הספר [מקומו בקאנון, מעמדו בהיסטוריה]
עריכה
הסיבה להיכחדותו מהקאנון העברי, מעמדו בכנסייה הנוצרית לזרמיה, זיקתו לחיבור הימיבניימי "אלפאביתא דבן סירא", מעמדו בכתבי התנאים, האמוראים וחכמי ימי הביניים, תרגומים ותרגומים לעברית במשך הדורות, השאלה על מצעו העברי והשפעת גילוי קטעי הגניזה ומגילת מצדה לשאלה זו.
- הירונימוס (מאה 4) מעיד (בהקדמתו לקהלת) כי היה לפניו ספר בן סירא בנוסחו העברי (כרוך עם קהלת ושיר השירים).
- סעדיה גאון (מאה 10) מצטט מספר זה בהקדמה לספר הגלוי שלו.
- בגניזה נתגלו קטעים ממאה 11
- בפני רש"י (מאה 12) כבר לא היה הספר (ערובין סה א, ד"ה בצר אל יורה)
- חוקרים פקפקו במקור העברי לבן סירא, כשנתגלו קטעי הגניזה עדיין היו שפקפקו במצע עברי והציעו תרגום ממקור יווני או אחר, גילוי הקטעים ממצדה (וקומראן) הטיל את הקץ לספק.
קישורים להוספה ולבדיקה
עריכה
