יששכר וינברג
אזרח ישראלי, נולד באוגוסט 1953 ביפו, ישראל, לנתן וינברג וחיה וינברג(מבית גנוזוביץ). בן בכור לשלושה ילדים.
נקרא על שם סבו יששכר וינברג שנרצח בשואה.
אביו - נתן וינברג נולד בעיר קראשניק פולין ושרד יחידי מכל משפחתו הענפה.
יששכר וינברג התחנך בבת ים וברמת גן.
שרת בצה"ל בחיל האויר והשתחרר בדרגת סרן.
נשוי ליהודית וינברג (בת ר" יהושע העשיל פריד הכהן מקאפוש).
מומחה בבקרה ואוטמציה. הקים חברה המספקת פתרונות בבקרה ואוטומציה.
מתוך מכתב של נתן וינברג: " כאחד המעטים,שניצלו מתוך רבים כל כך,שניספו
מבחינה מסוימת שיחק לי המזל שניגזר עלי לנהל דו קרב עם גורלי בגיל רך כל כך.
זה אילץ אותי לפתח במלואן את סגולותי הגופניות והנפשיות"
חיה וינברג (לבית גנוזוביץ),אמו של יששכר,נולדה בעיר לידא,בילארוס (בין שתי המלחמות הייתה חלק מפולין). למדה בבית ספר "תרבות". בת בכורה ליהודית (ברעם)ומשה גנוזוביץ.נולדו לה 2 אחים צעירים ממנה: יצחק וישראל.בעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ נכבשה העיר לידא בידי הרוסים שבהם שלט אז סטאלין.תושבי לידא שזוהו כציונים נחשבו כגורם עוין, ומשפחת גנוזוביץ נכללה בקבוצה זו.אביה, משה גנוזוביץ, נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד בשל פעילות ציונית, ועקבותיו נעלמו. אמה ושלושת ילדיה הוגלו לסיביר, שם עבדו בפרך בכריתת יערות ובניית מסילות ברזל. עם תום מלחמת העולם השניה התארגנו בני משפחת גנוזוביץ: האמא יהודית והילדים חיה ,יצחק וישראל והצטרפו לעליה ב. הם עלו לארץ ישראל באניה אקסודוס. כשהיא אחת מפעיליה, ושימשה חברת המזכירות המובילה של ספינת הגירוש "אשיאן ויגואור". הוחזרה לגרמניה יחד עם קבוצת הנוער שארגנה לעלייה, ויחד עם אמה ואחים שלה עלתה לארץ ב-1948 עם קבוצת נוער מתנדב גח"ל, בספינת "טטי",