קטעים:

תרגום אונקלוס:"בראשית. בְּקַדְמִין".

רמב"ן[1]: "וזה מפורש בתורה, שנאמר: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ";‏ ומלת "בראשית" פירוש: בתחלה, כמו שתרגם אנקלוס "בקדמין", ואינה מלה סמוכה, אלא כמו 'בראשית אמר',‏ כי בתחלה האלקים שהוא הבורא בעל כל הכחות ברא השמים והארץ, ר"ל מאפיסה מוחלטת ומאין גמור".

חזקוני[2]: "בראשית ברא. קודם כל בריות - ברא הבורא את השמים ואת הארץ, כמו "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים"[3]; וכן תרגם אונקלוס "בקדמין ברא"".

פירוש יונתן: "מן אוולא. פירוש: בתחלה, ובפרשת לך לך בפסוק "אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה" (בראשית י"ג, ג') - תרגום "מִן אַוְולָא"; וסבירא ליה כאן, שבא להורות סדר הבריאה".

רבי שמשון ברוך שעפטעל[4]: "‏"בראשית ברא אלקים" תרגם "בקדמין". לשון "בקדמין" נמצא עוד פעם אחת בפסוק: "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ וכו' וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה, כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה" (שמואל א ט', ט'), תרגם יונתן "לפנים" הראשון - "בקדמין", כי כוונתו קדימת העת לבדה,‏ והשני תרגם "מלקדמין", כי כוונתו קדימת דבר מזולתו:‏ טרם יקרא נביא נקרא הראה;‏ וכן כאן, הוראת מלת "בקדמין" -‏ בעת הקדם,‏ בעת הבריאה ברא הקב"ה שמים וארץ,‏ ולא שהם נבראים תחלה,‏ כי לפי דעת רבותינו המים והאש קדמו לארץ ‏(עיין רש"י),‏ לפיכך לא תרגם "בריש",‏ "בקדמיתא" או "מלקדמין", שכלם יהיו מורים על קדימת בריאת שמים וארץ לכל שאר בריות"

  1. ^ דרשת תורת ה' תמימה (אהרן ילינק (מו"ל), תורת ה' תמימה, ווינא תרל"ג, ע' 17; הרב יהודה מאיר דביר, דרשת הרמב"ן - תורת ה' תמימה - עם ביאור בית היין, ירושלים תשס"ו, ע' סה).
  2. ^ על הפסוק (על פי הרב חיים דוב שעוועל (עורך), חזקוני - על פי כתב יד המחבר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"א; מהדורת קרימונה שי"ט - [1]).
  3. ^ (ירמיהו כ"ו, א').
  4. ^ באורי אונקלוס, מינכן תרמ"ח, ספר בראשית, פרק א', פסוק א'.