משנה שקלים ג רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) בשלשה פרקים בשנה - תורמין את הלשכה,

בפרוס הפסח, ובפרוס העצרת, ובפרוס החג.
והן גרנות של מעשר בהמה,
דברי רבי עקיבה.
בן עזאי אומר:
בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באב.
רבי אלעזר, ורבי שמעון אומרין:
באחד בניסן, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באלול.
ולמה אמרו - בעשרים ותשעה באלול,
ולא אמרו - באחד בתשרי?
מפני שהוא יום טוב,
ואי אפשר לעשר ביום טוב,
לפיכך הקדימוהו - בעשרים ותשעה באלול.


(ב) בשלש קופות, של שלש שלש סאין - תורמין את הלשכה,

וכתוב עליהן - אלף, בית, גימל.
רבי ישמעאל אומר:
יונית היה כתוב עליהן - אלפא, ביטא, גמא.
אין התורם נכנס -
לא בפרגוד החפות,
ולא במנעל, ולא בסנדל,
ולא בתפילה, ולא בקמיע,
שמא יעני - ויאמרו, מעוון הלשכה העני,
או שמא יעשיר - ויאמרו, מתרומת הלשכה העשיר,
לפי שאדם צריך לצאת - ידי הבריות,
כדרך שהוא צריך לצאת - ידי המקום,
שנאמר: "והייתם נקיים מה', ומישראל" (במדבר לב כב),
ואומר: "ומצא חן ושכל טוב, בעיני אלוהים ואדם" (משלי ג ד).


(ג) של בית רבן גמליאל -

היה נכנס - ושקלו בין אצבעותיו,
וזורקו - לפני התורם,
והתורם מתכוון - ודוחפו לקופה.
אין התורם - תורם,
עד שהוא אומר להן: "אתרום?"
והן אומרין לו:
"תרום, תרום, תרום" - שלשה פעמים.


(ד) תרם את הראשונה - וחיפה בקטבליות.

השניה - וחיפה בקטבליות.
השלישית - לא היה מחפה.
ולמה לא היה מחפה?
שמא ישכח - ויתרום מן התרום.
תרם את הראשונה - לשם ארץ ישראל.
והשניה - לשם הכרכים המוקפין לה.
והשלישית - לשם בבל, ולשם מדי, ולשם המדינות הרחוקות.


הדף הראשי של משנה שקלים ג