משנה שבת א רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) יציאות השבת -

שתים, שהן ארבע - בפנים.
ושתים, שהן ארבע - בחוץ.
כיצד? -
העני - עומד בחוץ,
ובעל הבית - בפנים,
פשט העני את ידו - לפנים,
ונתן - לתוך ידו של בעל הבית,
או שנטל מתוכה - והוציא,
העני - חייב.
ובעל הבית - פטור.
פשט בעל הבית את ידו - לחוץ,
ונתן - לתוך ידו של עני,
או שנטל מתוכה - והכניס,
בעל הבית - חייב.
והעני - פטור.
פשט העני את ידו - לפנים,
ונטל בעל הבית - מתוכה,
או שנתן לתוכה - והוציא,
שניהם - פטורין.
פשט בעל הבית את ידו - לחוץ,
ונטל העני - מתוכה,
או שנתן לתוכה - והכניס,
שניהם - פטורין.


(ב) לא יישב אדם - לפני הספר,

סמוך למנחה - עד שיתפלל.
ולא ייכנס -
לא למרחץ,
ולא לבורסקי,
ולא לאכול,
ולא לדון.
ואם התחילו - אין מפסיקין.
מפסיקין - לקרית שמע,
ואין מפסיקין - לתפילה.


(ג) לא יצא החייט - במחטו,

סמוך לחשיכה -
שמא ישכח - ויצא.
ולא הלבלר - בקולמוסו.
ולא יפלה - את כליו.
ולא יקרא - לאור הנר.
באמת -
החזן רואה - מהיכן התינוקות קורין,
אבל הוא - לא יקרא.
כיוצא בו -
לא יאכל הזב - עם הזבה,
מפני הרגל עבירה.


(ד) אלו מהלכות -

שאמרו - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון,
כשעלו לבקרו,
נמנו,
ורבו בית שמאי - על בית הלל,
שמונה עשר דבר - גזרו בו ביום.


(ה) בית שמאי אומרין:

אין שורין -
דיו,
סמנין,
וכרשינין -
אלא - כדי שיישורו מבעוד יום.
ובית הלל - מתירין.


(ו) בית שמאי אומרין:

אין נותנין - אונין של פשתן,
בתוך התנור - אלא כדי שיהבילו.
ולא את הצמר - ליורה,
אלא - כדי שיקלוט את העין.
ובית הלל - מתירין.


בית שמאי אומרין:

אין פורסין מצודות -
חיה,
ועופות,
ודגים -
אלא - כדי שיצודו מבעוד יום.
ובית הלל - מתירין.


(ז) בית שמאי אומרין:

אין מוכרין - לנוכרי,
ולא טוענין עימו,
ולא מגביהין עליו -
אלא - כדי שיגיע למקום קרוב.
ובית הלל - מתירין.


(ח) בית שמאי אומרין:

אין נותנין עורות - לעבדן,
ולא כלים - לכובס נוכרי ,
אלא - כדי שייעשו מבעוד יום.
ובכולן -
בית הלל - מתירין עם השמש.


(ט) אמר רבן שמעון בן גמליאל:

נוהגין היו - בית אבא,
שנותנין כלי לבן שלהם - לכובס נוכרי,
שלשת ימים - קודם לשבת.
ושווין אלו ואלו -
שטוענין -
בקורת בית הבד,
ובעיגולי הגת.


(י) אין צולין -

בשר,
ובצל,
וביצה -
אלא - כדי שיצולו.
אין נותנין את הפת בתנור - עם חשיכה,
ולא חררה - על גבי הגחלים,
אלא - כדי שיקרמו פניה.
רבי אליעזר אומר:
כדי שיקרום - התחתון שלה.


(יא) משלשלין את הפסח לתנור - עם חשיכה,

ומחיזין את האור - במדורת בית המוקד, ובגבולין,
כדי שיצת האור - ברובן.
רבי יהודה אומר:
אף בפחמין - כל שהן.


הדף הראשי של משנה שבת א