משנה שבת א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) יציאות השבת -

שתים, שהן ארבע - בפנים.

ושתים, שהן ארבע - בחוץ.

כיצד? -

העני - עומד בחוץ,

ובעל הבית - בפנים,

פשט העני את ידו - לפנים,

ונתן - לתוך ידו של בעל הבית,

או שנטל מתוכה - והוציא,

העני - חייב.

ובעל הבית - פטור.

פשט בעל הבית את ידו - לחוץ,

ונתן - לתוך ידו של עני,

או שנטל מתוכה - והכניס,

בעל הבית - חייב.

והעני - פטור.

פשט העני את ידו - לפנים,

ונטל בעל הבית - מתוכה,

או שנתן לתוכה - והוציא,

שניהם - פטורין.

פשט בעל הבית את ידו - לחוץ,

ונטל העני - מתוכה,

או שנתן לתוכה - והכניס,

שניהם - פטורין.

(ב) לא יישב אדם - לפני הספר,

סמוך למנחה - עד שיתפלל.

ולא ייכנס -

לא למרחץ, ולא לבורסקי,

ולא לאכול, ולא לדון.

ואם התחילו - אין מפסיקין.

מפסיקין - לקרית שמע,

ואין מפסיקין - לתפילה.

(ג) לא יצא החייט - במחטו,

סמוך לחשיכה -

שמא ישכח - ויצא.

ולא הלבלר - בקולמוסו.

ולא יפלה - את כליו.

ולא יקרא - לאור הנר.

באמת -

החזן רואה - מהיכן התינוקות קורין,

אבל הוא - לא יקרא.

כיוצא בו -

לא יאכל הזב - עם הזבה,

מפני הרגל עבירה.

(ד) אלו מהלכות -

שאמרו - בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון,

כשעלו לבקרו, נמנו,

ורבו בית שמאי - על בית הלל,

שמונה עשר דבר - גזרו בו ביום.

(ה) בית שמאי אומרין:

אין שורין -

דיו, סמנין, וכרשינין -

אלא - כדי שיישורו מבעוד יום.

ובית הלל - מתירין.

(ו) [ה] *הערה 1: בית שמאי אומרין:

אין נותנין - אונין של פשתן,

בתוך התנור - אלא כדי שיהבילו.

ולא את הצמר - ליורה,

אלא - כדי שיקלוט את העין.

ובית הלל - מתירין.

[ו] בית שמאי אומרין:

אין פורסין מצודות -

חיה, ועופות, ודגים -

אלא - כדי שיצודו מבעוד יום.

ובית הלל - מתירין.

(ז) בית שמאי אומרין:

אין מוכרין - לנוכרי,

ולא טוענין עימו,

ולא מגביהין עליו -

אלא - כדי שיגיע למקום קרוב.

ובית הלל - מתירין.

(ח) בית שמאי אומרין:

אין נותנין עורות - לעבדן,

ולא כלים - לכובס נוכרי ,

אלא - כדי שייעשו מבעוד יום.

ובכולן -

בית הלל - מתירין עם השמש.

(ט) אמר רבן שמעון בן גמליאל:

נוהגין היו - בית אבא,

שנותנין כלי לבן שלהם - לכובס נוכרי,

שלשת ימים - קודם לשבת.

ושווין אלו ואלו -

שטוענין -

בקורת בית הבד,

ובעיגולי הגת.

(י) אין צולין -

בשר, ובצל, וביצה -

אלא - כדי שיצולו.

אין נותנין את הפת בתנור - עם חשיכה,

ולא חררה - על גבי הגחלים,

אלא - כדי שיקרמו פניה.

רבי אליעזר אומר:

כדי שיקרום - התחתון שלה.

(יא) משלשלין את הפסח לתנור - עם חשיכה,

ומחיזין את האור - במדורת בית המוקד, ובגבולין,

כדי שיצת האור - ברובן.

רבי יהודה אומר:

אף בפחמין - כל שהן.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה שבת א

משנה שבת, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב