משנה שבת א רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהם פטורין פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין.

(ב) לא יישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא ייכנס לא למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכל ולא לדון ואם התחילו אין מפסיקין מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה.

(ג) לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא ולא הלבלר בקולמוסו ולא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר באמת החזן רואה מהיכן התינוקות קורין אבל הוא לא יקרא כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה (ד) אלו מהלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון כשעלו לבקרו נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל שמונה עשר דבר גזרו בו ביום.

(ה) בית שמאי אומרין אין שורין דיו סמנין וכרשינין אלא כדי שיישורו מבעוד יום ובית הלל מתירין.

(ו) בית שמאי אומרין אין נותנין אונין של פשתן בתוך התנור אלא כדי שיהבילו ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט את העין ובית הלל מתירין.

בית שמאי אומרין אין פורסין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום ובית הלל מתירין.

בית שמאי אומרין אין מוכרין לנוכרי ולא טוענין עימו ולא מגביהין עליו אלא כדי שיגיע למקום קרוב ובית הלל מתירין.

בית שמאי אומרין אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס נוכרי אלא כדי שייעשו מבעוד יום ובכלן בית הלל מתירין עם השמש.

אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו בית אבא שנותנין כלי לבן שלהם לכובס נוכרי שלשת ימים קודם לשבת ושווין אלו ואלו שטוענין בקורת בית הבד ובעיגולי הגת.

אין צולין בשר ובצל וביצה אלא כדי שייצולו אין נותנין את הפת בתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי הגחלים אלא כדי שיקרמו פניה רבי אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה.

משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה ומחיזין את האור במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שייצת האור ברובן רבי יהודה אומר אף בפחמין כל שהוא.

הדף הראשי של משנה שבת א