משנה קנים ג ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק ג · משנה ג | >>
חטאת לזו ועולה לזו:
עשה כולן למעלן, מחצה כשר ומחצה פסול.
כולן למטן, מחצה כשר ומחצה פסול.
חצין למעלן וחצין למטן, שתיהן פסול, שאני אומר, חטאת קריבה למעלן ועולה למטן.
משנה מנוקדת
חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ,
- עָשָׂה כֻּלָּן לְמַעְלָן,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר, וּמֶחֱצָה פָּסוּל.
- כֻּלָּן לְמַטָּן,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר, וּמֶחֱצָה פָּסוּל.
- חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן,
- שְׁתֵּיהֶן פָּסוּל,
- שֶׁאֲנִי אוֹמֵר:
- חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן,
- וְעוֹלָה לְמַטָּן:
- חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן,
נוסח הרמב"ם
חטאת לזו, ועולה לזו -
- עשה כולם למעלה - מחצה כשר, ומחצה פסול.
- כולם למטן - מחצה כשר, ומחצה פסול.
- חציין למעלן, וחציין למטן - שתיהם פסולות,
- שאני אומר - חטאת קרבה למעלן, ועולה למטן.
פירוש הרמב"ם
אין כאן עירוב כל עיקר, לפי שאילו היה שם עירוב היה הדין שימותו כולם כמו שהקדמנו בתחילה, אבל נולד לו ספק באיזו משתיהן עשה למעלה ואיזו למטה. והבן זה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
חטאת לזו ועולה לזו כו' - הא נמי קאי אדתני לעיל בפרק קמא, עולה שנתערבה בחטאת או איפכא, כולן ימותו. והני מילי בנמלך, אבל בלא נמלך על תערובתו ועשה קן ג למטה וקן למעלה, מחצה כשר ומחצה פסול. ואע"ג דאי אתי לאמלוכי אמרינן ליה לא תקריב, כדתניא ימותו כולן, השתא דלא נמלך אמרינן שכל אחד נעשה כהלכתו וכשר:
פירוש תוספות יום טוב
עשה כולן למעלה כו' לשון הר"ב ועשה קן ור"ל ב' פרידות שהאחת חטאת ואחת עולה. ולשון המפרש ועשה קן שלם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ג) (על הברטנורא) רוצה לומר שתי פרידות שהאחת חטאת ואחת לעולה:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
חטאת לזו ועולה לזו עשה וכו': כצ"ל ומלת כשר טעות. ומייתי לה בזבחים פרק חטאת העוף (זבחים דף ס"ז.) בפי' רעז"ל ועשה קן למטה וקן למעלה. אמר המלקט כתב החכם הר"ר אפרים אשכנזי ז"ל נ"ע שכן ר"ל ועשה הקן למטה או הקן למעלה דו"ק ע"כ ובע"ד איני יודע טעמו דאם בשביל דקתני רישא דמתני' חטאת לזו ועולה לזו דמשמע שאין כאן אלא קן אחת הא ודאי לאו דוקא דהא קתני בסיפא עשה כולן למעלה וכו' כולן למטה וכו' דהא קאי אמאי דקתני בפ"ק אפי' אחד בריבוא ימותו כולן אבל אה"נ דאחטאת לזו ועולה לזו בדוקא לא שייך לפרש אלא ועשה הקן למטה דהיינו החטאת והעולה או הקן למעלה דהיינו נמי החטאת והעולה. עוד בפי' רעז"ל השתא דלא נמלך אמרינן שכל א' נעשה כהלכתו וכשר. אמר המלקט ולאפוקי מדרבא דאמר בפ' התערובות כל היכא דאמרו רבנן לא תקריב אי אקריב לא מרצה ע"כ. לשון המפרש שבתלמוד פי' דבריו ז"ל דכל היכא דקתני בפירקי' לענין תערובות מחצה כשר ומחצה פסול היינו דלא כרבא. ופי' רעז"ל והמפרש שבדפוס זה כאן משום דזו היא בבא אחרונה דפסיקא מילתא דמחצה כשר ומחצה פסול דמיירי בתערובות לפי' פי' רש"י ז"ל כמו שאכתוב בסמוך בס"ד:
תפארת ישראל
יכין
חטאת לזו ועולה לזו: הא נמי אפרקא קמא קאי, דתני התם [במשנה ב'] דחטאת שנתערבה בעולה, כולן ימותו. קאמר הכא דהיינו לכתחילה, אבל בלא נמלך, עשה וכו':
עשה כולן למעלן מחצה כשר ומחצה פסול: דמדהיה מנין החטאות כמנין העולות, בין שעשה כולן למעלה או כולן למטה עשה מחציתן כדינן:
ועולה למטן: ונפסלו כולן, מדכולן מפורשות היו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת