משנה פרה ג רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) שבעת ימים קודם לשריפת הפרה -
- מפרישין כוהן השורף את הפרה מביתו - ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה,
- ובית אבן היתה נקראת,
- ומזין עליו כל שבעת הימים - מכל החטאות שהיו שם.
- רבי יוסי אומר: לא היו מזין עליו, אלא בשלישי ובשביעי בלבד.
- רבי חנניה סגן הכהנים אומר:
- על הכוהן השורף את הפרה - מזין עליו כל שבעת הימים,
- ועל של יום הכיפורים - לא היו מזין עליו, אלא בשלישי ובשביעי בלבד.
- מפרישין כוהן השורף את הפרה מביתו - ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה,
(ב) חצרות היו בירושלים -
- בנויות על גבי הסלע,
- ותחתיהן חלול - מפני קבר התהום.
- ומביאים נשים עוברות - ויולדות שם,
- ומגדלות שם את בניהן.
- ומביאין שוורים - ועל גביהן דלתות,
- ותינוקות יושבין על גביהן - וכוסות של אבן בידם.
- הגיעו לשלוח -
- ירדו - ומילאום,
- ועלו - וישבו על גביהן.
- רבי יוסי אומר: ממקומו היה משלשל, וממלא.
- בנויות על גבי הסלע,
(ג) באו להר הבית -
- וירדו הר הבית והעזרות,
- ותחתיהן חלול - מפני קבר התהום.
- ובפתח העזרה - היה מתוקן קלל של חטאת.
- ומביאין זכר של רחלים -
- וקושרין חבל בין קרניו,
- וקושרין מקל מסובך בראשו של חבל,
- וזורקו לתוך הקלל,
- ומכה את הזכר - ונרתע לאחריו,
- ונוטל, ומקדש - כדי שיראה על פני המים.
- רבי יוסי אומר:
- אל תיתנו מקום למינים לרדות,
- אלא - הוא נוטל ומקדש.
- וירדו הר הבית והעזרות,
(ד) [ג] *הערה 1: לא היו עושין -
- לא חטאת על גב חטאת,
- ולא תינוק על גב חברו.
- וצריכין היו התינוקות להזות - דברי רבי יוסי הגלילי.
- רבי עקיבה אומר: לא היו צריכין להזות.
(ה) [ד] לא מצאו משבע -
- עושין - משש וחמש, מארבע ומשלש, משתים ומאחת.
- ומי עשאן?
- הראשונה - עשה משה,
- והשניה - עשה עזרא,
- וחמש - מעזרא והילך, דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: שבע - מעזרא והילך.
- מי עשאן?
- שמעון הצדיק, ויוחנן כוהן גדול - עשו שתים שתים,
- אליהו עיני בן הקף, וחנמאל המצרי, וישמעאל בן פיאבי - עשו אחת אחת.
(ו) [ה] וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה -
- כיפין על גבי כיפין,
- כיפה כנגד האוטם - מפני קבר התהום,
- שבו - כוהן שורף את הפרה,
- ופרה וכל מסעדיה - יוצאין להר המשחה.
- כיפין על גבי כיפין,
(ז) [ו] לא הייתה פרה רוצה לצאת -
- אין מוציאין עימה שחורה - שלא יאמרו שחורה שחטו,
- ולא אדומה - שלא יאמרו שתים שחטו.
- רבי יוסי אומר: לא משום זה,
- אלא משום שנאמר: "והוציא אותה" (במדבר יט ג) - לבדה.
- זקני ישראל היו מקדימין ברגליהם להר המשחה,
- ובית טבילה היה שם,
- ומטמאין היו את הכוהן השורף את הפרה - מפני הצדוקין,
- שלא יהו אומרין - במעורבי שמש היתה נעשית.
(ח) [ז] סמכו ידיהם עליו,
- ואומרין לו: "אישי כוהן גדול - טבול אחת",
- ירד וטבל - ועלה ונסתפג.
- ועצים מסודרין היו שם -
- עצי ארזים, ארנים, וברושים, ועצי תאנה חלקה,
- עושין אותה כמין מגדל,
- ומפתחין בה חלונות,
- וחזיתה - מערבה.
(ט) [ח] כפתוה בחבל של מגג,
- נתנוה על גבי המערכה -
- ראשה לדרום - ופניה למערב,
- הכוהן עומד במזרח - ופניו למערב,
- שחט בימינו - וקיבל בשמאלו.
- רבי יהודה אומר: בימינו היה מקבל - ונותן לשמאלו, ומזה בימינו.
- טבל והזה שבע פעמים - כנגד בית קודש הקדשים,
- על כל הזיה - טבילה.
- גמר מלהזות -
- קינח את ידיו בגופה של פרה,
- ירד והצית את האש באליתות.
- רבי עקיבה אומר: בחריות.
- נתנוה על גבי המערכה -
(י) [ט] נקרעה -
- ועמד חוץ מגיתה,
- ונטל עץ ארז, ואיזוב ושני תולעת.
- אמר להם:
- עץ ארז זה, עץ ארז זה,
- איזוב זה, איזוב זה,
- שני תולעת זה, שני תולעת זה,
- שלשה פעמים על כל דבר ודבר.
- והן אומרין לו: הין הין הין.
- אמר להם:
(יא) [י] כרכן בשירי הלשון - והשליך לתוך שריפתה.
- נשרפה -
- חובטין אותה במקלות,
- וכוברין אותה בכברות.
- רבי ישמעאל אומר:
- במקבות של אבן, ובכברות של אבן - היתה נעשית.
- שחור -
- שיש בו אפר - כותשין אותו,
- ושאין בו - מניחין אותו.
- עצם - בין כך ובין כך, היה נכתש.
- וחולקין אותו שלשה חלקים -
- אחד - ניתן בחיל,
- ואחד - ניתן בהר המשחה,
- ואחד - היה מתחלק לכל המשמרות.
הערות
עריכה- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה פרה ג
משנה פרה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב