משנה פרה ג דפוסים
משנה פרה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
שבעת ימים קודם לשרפת הפרה מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה, צפונה מזרחה, ובית אבן היתה נקראת, ומזין עליו כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם.
רבי יוסי אומר, לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד.
רבי חנינא סגן הכהנים אומר, על הכהן השורף את הפרה, מזין כל שבעת הימים.
ועל של יום הכפורים, לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד.
משנה ב עריכה
חצרות היו בירושלים בנויות על גבי סלע ותחתיהם חלול, מפני קבר התהום.
ומביאים נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם את בניהן.
ומביאים שוורים ועל גביהן דלתות, ותינוקות יושבין על גביהן וכוסות של אבן בידם.
הגיעו לשלוח, ירדו ומלאום, ועלו וישבו על גביהן.
רבי יוסי אומר, ממקומו היה משלשל וממלא.
משנה ג עריכה
באו להר הבית, וירדו.
הר הבית והעזרות תחתיהם חלול, מפני קבר התהום.
ובפתח העזרה היה מתוקן קלל של חטאת, ומביאין זכר של רחלים וקושרים חבל בין קרניו, וקושרים מקל ומסבך בראשו של חבל, וזורקו לתוך הקלל, ומכה את הזכר ונרתע לאחוריו, ונוטל ומקדש, כדי שיראה על פני המים.
רבי יוסי אומר, אל תתנו מקום לצדוקים לרדות, אלא הוא נוטל ומקדש.
משנה ד עריכה
לא היו עושין לא חטאת על גבי חטאת, ולא תינוק על גבי חברו, וצריכין היו התינוקות להזות, דברי רבי יוסי הגלילי.
רבי עקיבא אומר, לא היו צריכין להזות.
משנה ה עריכה
לא מצאו משבע, עושין משש, מחמש, מארבע, משלש, משתים, ומאחת.
ומי עשאם, הראשונה עשה משה, והשניה עשה עזרא, וחמש, מעזרא ואילך, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, שבע מעזרא ואילך.
ומי עשאן, שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים, אליהועיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאבי עשו אחת אחת.
משנה ו עריכה
וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה, כיפין על גבי כיפין, וכיפה כנגד האוטם, מפני קבר התהום, שבו כהן השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה.
משנה ז עריכה
לא היתה פרה רוצה לצאת, אין מוציאין עמה שחורה, שלא יאמרו, שחורה שחטו.
ולא אדומה, שלא יאמרו, שתים שחטו.
רבי יוסי אומר, לא משום זה, אלא משום שנאמר (במדבר יט) "והוציא אותה", לבדה.
וזקני ישראל היו מקדימים ברגליהם להר המשחה, ובית טבילה היה שם.
ומטמאים היו את הכהן השורף את הפרה, מפני הצדוקים שלא יהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית.
משנה ח עריכה
סמכו ידיהם עליו ואמרו לו, אישי כהן גדול, טבול אחת.
ירד וטבל ועלה ונסתפג.
ועצים היו מסדרים שם, עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה.
ועושין אותה כמין מגדל, ומפתחין בה חלונות, וחזיתה מערבה.
משנה ט עריכה
כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה, ראשה בדרום ופניה למערב.
הכהן עומד במזרח ופניו למערב, שחט בימינו וקבל בשמאלו.
רבי יהודה אומר, בימינו היה מקבל, ונותן לשמאלו, ומזה בימינו.
טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים.
על כל הזיה, טבילה.
גמר מלהזות, קינח את ידו בגופה של פרה.
ירד והצית את האש באליתות.
רבי עקיבא אומר, בחריות.
משנה י עריכה
נבקעה, ועמד חוץ מגתה, נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת.
אמר להן, עץ ארז זה, עץ ארז זה.
אזוב זה, אזוב זה.
שני תולעת זה, שני תולעת זה.
שלש פעמים על כל דבר ודבר.
והם אומרים לו, הין והין, שלש פעמים על כל דבר ודבר.
משנה יא עריכה
כרכן בשירי הלשון והשליך לתוך שרפתה.
נשרפה, חובטין אותה במקלות, וכוברין אותה בכברות.
רבי ישמעאל אומר, במקבות של אבן ובכברות של אבן היתה נעשית.
שחור שיש בו אפר, כותשין אותו.
ושאין בו, מניחין אותו.
העצם, בין כך ובין כך היה נכתש.
וחולקים אותו לשלשה חלקים, אחד נתן בחיל ואחד נתן בהר המשחה, ואחד היה מתחלק לכל המשמרות.
משנה פרה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב