משנה עירובין ג
עירובין פרק ג', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק שלישי ("בכל מערבין") · >>
פרקי מסכת עירובין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
בכל מערבין ומשתתפים, חוץ מן המים ומן המלח.
והכל ניקח בכסף מעשר, חוץ מן המים ומן המלח.
הנודר מן המזון, מותר במים ובמלח.
מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה.
סומכוס אומר, בחולין.
ולכהן בבית הפרס.
רבי יהודה אומר, אפילו בבית הקברות, מפני שיכול לילך לחוץ ולאכול.
משנה ב
מערבין בדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו, והכהנים בחלה (ובתרומה).
אבל לא בטבל, ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו.
השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן, או ביד מי שאינו מודה בעירוב, אינו עירוב.
ואם אמר לאחר לקבלו ממנו, הרי זה עירוב.
משנה ג
נתנו באילן, למעלה מעשרה טפחים, אין עירובו עירוב.
למטה מעשרה טפחים, עירובו עירוב.
נתנו בבור, אפילו עמוק מאה אמה, עירובו עירוב.
נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס, בזמן שהוא תלוש ונעוץ, אפילו גבוה מאה אמה, הרי זה עירוב.
נתנו במגדל ואבד המפתח, הרי זה עירוב.
רבי אליעזר אומר, אם אינו יודע שהמפתח במקומו, אינו עירוב.
משנה ד
נתגלגל חוץ לתחום, ונפל עליו גל, או נשרף, או תרומה ונטמאת, מבעוד יום, אינו עירוב.
משחשיכה, הרי זה עירוב.
אם ספק, רבי מאיר ורבי יהודה אומרים, הרי זה חמר גמל.
רבי יוסי (ורבי שמעון) אומרים, ספק עירוב, כשר.
אמר רבי יוסי, אבטולמוס העיד משום חמישה זקנים על ספק עירוב שכשר.
משנה ה
מתנה אדם על עירובו ואומר, אם באו גוים מן המזרח, עירובי למערב.
מן המערב, עירובי למזרח.
אם באו מכאן ומכאן, למקום שארצה אלך.
לא באו לא מכאן ולא מכאן, הריני כבני עירי.
אם בא חכם מן המזרח, עירובי למזרח.
מן המערב, עירובי למערב.
בא לכאן ולכאן, למקום שארצה אלך.
לא לכאן ולא לכאן, הריני כבני עירי.
רבי יהודה אומר, אם היה אחד מהן רבו, הולך אצל רבו, ואם היו שניהם רבותיו, למקום שירצה ילך.
משנה ו
רבי אליעזר אומר, יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה ובין מלאחריה, מערב אדם שני עירובין ואומר, עירובי הראשון למזרח, והשני למערב.
הראשון למערב, והשני למזרח.
עירובי הראשון, והשני כבני עירי.
עירובי השני, והראשון כבני עירי.
וחכמים אומרים, מערב לרוח אחת, או אינו מערב כל עיקר.
או מערב לשני ימים, או אינו מערב כל עיקר.
כיצד יעשה? מוליכו בראשון, ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו.
בשני מחשיך עליו ואוכלו.
ונמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בעירובו.
נאכל בראשון, עירובו לראשון ואינו עירוב לשני.
אמר להם רבי אליעזר, מודים אתם לי שהן שתי קדושות.
משנה ז
רבי יהודה אומר, ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר, מערב אדם שני עירובין ואומר, עירובי בראשון למזרח ובשני למערב, בראשון למערב ובשני למזרח.
עירובי בראשון, ובשני כבני עירי.
עירובי בשני, ובראשון כבני עירי.
ולא הודו לו חכמים.
משנה ח
ועוד אמר רבי יהודה, מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני.
וכן ביצה שנולדה בראשון, תיאכל בשני.
ולא הודו לו חכמים.
משנה ט
רבי דוסא בן הרכינס אומר, העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר, החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה, אם היום אם למחר.
ולמחר הוא אומר, אם היום אם אמש.
ולא הודו לו חכמים.
- וְהַכֹּל נִקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח.
- הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן, מֻתָּר בַּמַּיִם וּבַמֶּלַח.
- מְעָרְבִין לְנָזִיר בְּיַיִן וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה.
- סוּמָכוּס אוֹמֵר, בְּחֻלִּין.
- וּלְכֹהֵן בְּבֵית הַפְּרַס.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת,
- מִפְּנֵי שֶׁיָכוֹל (לֵילֵךְ) לָחֹץ וְלֶאֳכוֹל:
- וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ,
- וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ.
- וְהַכֹּהֲנִים בְּחַלָּה וּבִתְרוּמָה.
- אֲבָל לֹא בְּטֶבֶל,
- וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ,
- וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ.
- הַשּׁוֹלֵחַ עֵרוּבוֹ בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן,
- אוֹ בְּיַד מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּעֵרוּב,
- אֵינוֹ עֵרוּב.
- וְאִם אָמַר לְאַחֵר לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ,
- הֲרֵי זֶה עֵרוּב:
- אוֹ בְּיַד מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּעֵרוּב,
- לְמַעְלָה מֵעֲשָׁרָה טְפָחִים,
- אֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב;
- לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
- עֵרוּבוֹ עֵרוּב.
- לְמַעְלָה מֵעֲשָׁרָה טְפָחִים,
- נְתָנוֹ בְּבוֹר, אֲפִלּוּ עָמוֹק מֵאָה אַמָּה,
- עֵרוּבוֹ עֵרוּב.
- נְתָנוֹ בְּרֹאשׁ הַקָּנֶה אוֹ בְּרֹאשׁ הַקֻּנְדָּס בִּזְמַן שֶׁהוּא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ,
- אֲפִלּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה,
- הֲרֵי זֶה עֵרוּב.
- נְתָנוֹ בְּמִגְדָּל וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ,
- הֲרֵי זֶה עֵרוּב.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ, אֵינוֹ עֵרוּב:
- וְנָפַל עָלָיו גַּל, אוֹ נִשְׂרַף,
- אוֹ תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת,
- מִבְּעוֹד יוֹם,
- אֵינוֹ עֵרוּב.
- מִשֶׁחֲשֵׁכָה,
- הֲרֵי זֶה עֵרוּב.
- אִם סָפֵק,
- רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים:
- הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל.
- רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
- סְפֵק עֵרוּב, כָּשֵׁר.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- אַבְטֻלְמוֹס הֵעִיד מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים עַל סְפֵק עֵרוּב, שֶׁכָּשֵׁר:
- מִבְּעוֹד יוֹם,
- אִם בָּאוּ גוֹיִם מִן הַמִּזְרָח, עֵרוּבִי לַמַּעֲרָב.
- מִן הַמַּעֲרָב, עֵרוּבִי לַמִּזְרָח.
- אִם בָּאוּ מִכָּאן וּמִכָּאן, לְמָקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ.
- לֹא בָּאוּ לֹא מִכָּאן וְלֹא מִכָּאן, הֲרֵינִי כִּבְנֵי עִירִי.
- אִם בָּא חָכָם מִן הַמִּזְרָח, עֵרוּבִי לַמִּזְרָח.
- מִן הַמַּעֲרָב, עֵרוּבִי לַמַּעֲרָב.
- בָּא לְכָאן וּלְכָאן, לַמָּקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ.
- לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן, הֲרֵינִי כִּבְנֵי עִירִי.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן רַבּוֹ, הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ;
- וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם רַבּוֹתָיו, לַמָּקוֹם שֶׁיִרְצֶה יֵלֵךְ:
- יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לְשַׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ, מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵרוּבִין וְאוֹמֵר:
- עֵרוּבִי הָרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח, וְהַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב.
- הָרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב, וְהַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח.
- עֵרוּבִי הָרִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי.
- עֵרוּבִי הַשֵּׁנִי, וְהָרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- מְעָרֵב לְרוּחַ אַחַת, אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כָּל עִקָּר.
- אוֹ מְעָרֵב לִשְׁנֵי יָמִים, אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כָּל עִקָּר.
- כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?
- מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן, וּמַחֲשִׁיךְ עָלָיו, וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ;
- בַּשֵׁנִי מַחֲשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ;
- וְנִמְצָא מִשְׂתַּכֵּר בַּהֲלִיכָתוֹ וּמִשְׂתַּכֵּר בְּעֵרוּבוֹ.
- נֶאֱכַל בָּרִאשׁוֹן, עֵרוּבוֹ לָרִאשׁוֹן וְאֵינוֹ עֵרוּב לַשֵּׁנִי.
- אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- מוֹדִים אַתֶּם לִי שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת:
- רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר, מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵרוּבִין, וְאוֹמֵר:
- עֵרוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח, וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב;
- בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב, וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח;
- עֵרוּבִי בָּרִאשוֹן, וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי;
- עֵרוּבִי בַּשֵּׁנִי, וּבָרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי.
- וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
- מַתְנֶה אָדָם עַל הַכַּלְכָּלָה בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וְאוֹכְלָהּ בַּשֵּׁנִי.
- וְכֵן בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בָּרִאשׁוֹן, תֵּאָכֵל בַּשֵּׁנִי.
- וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
- הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אוֹמֵר:
- הַחֲלִיצֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, אִם הַיוֹם אִם לְמָחָר.
- וּלְמָחָר הוּא אוֹמֵר, אִם הַיוֹם אִם אֶמֶשׁ.
- וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
נוסח הרמב"ם
(א) בכל - מערבין, ומשתתפין,
- חוץ - מן המים, ומן המלח.
- והכל - נלקח בכסף מעשר,
- חוץ - מן המים, ומן המלח.
- הנודר מן המזון -
- מותר - במים, ובמלח.
- מערבין -
- לנזיר - ביין.
- ולישראל - בתרומה.
- סומכוס אומר: בחולין.
- ולכוהן - בבית הפרס.
- רבי יהודה אומר:
- אפילו - בבית הקברות,
- מפני שהוא יכול לחוץ, ולאכל.
- רבי יהודה אומר:
(ב) מערבין -
- בדמאי,
- ובמעשר ראשון - שניטלה תרומתו,
- ובמעשר שני, והקדש - שנפדו.
- והכהנים -
- בחלה, ובתרומה.
- אבל -
- לא בטבל,
- ולא במעשר ראשון - שלא ניטלה תרומתו,
- ולא במעשר שני, והקדש - שלא נפדו.
- השולח את עירובו,
- ביד - חירש, שוטה, וקטן,
- או ביד - מי שאינו מודה בעירוב,
- אינו עירוב.
- ואם אמר לאחר - לקבלו ממנו,
- הרי זה עירוב.
(ג) נתנו באילן -
- למעלה מעשרה טפחים - אינו עירוב.
- למטה מעשרה טפחים - הרי זה עירוב.
- נתנו בבור -
- אפילו עמוק מאה אמה - הרי זה עירוב.
- נתנו בראש הקנה,
- או בראש הקונתס -
- כל זמן שהוא תלוש, ונעוץ,
- אפילו גבוה מאה אמה - הרי זה עירוב.
- כל זמן שהוא תלוש, ונעוץ,
- או בראש הקונתס -
- נתנו במגדל,
- ונעל בפניו,
- ואבד המפתח - הרי זה עירוב.
- רבי אליעזר אומר:
- אם אין ידוע, שהמפתח במקומו - אינו עירוב.
- ונעל בפניו,
(ד) נתגלגל חוץ לתחום,
- ונפל עליו גל,
- או נשרף,
- או תרומה - ונטמאת,
- מבעוד יום - אינו עירוב.
- משחשיכה - הרי זה עירוב.
- ואם ספק -
- רבי מאיר, ורבי יהודה אומרים:
- הרי זה חמר גמל.
- רבי יוסי, ורבי שמעון אומרים:
- ספק העירוב - כשר.
- אמר רבי יוסי:
- העיד אבטולס - משום חמישה זקנים,
- שספק העירוב - כשר.
- העיד אבטולס - משום חמישה זקנים,
- רבי מאיר, ורבי יהודה אומרים:
(ה) מתנה אדם על עירובו, ואומר:
- אם באו גוים -
- מן המזרח - עירובי למערב.
- ואם באו, מן המערב - עירובי למזרח.
- ואם באו, מכאן ומכאן - למקום שארצה, אלך.
- לא באו, לא מכאן, ולא מכאן - הריני כבני עירי.
- בא חכם -
- מן המזרח - עירובי למזרח.
- בא מן המערב - עירובי למערב.
- בא, מכאן ומכאן - למקום שארצה, אלך.
- לא בא, לא מכאן, ולא מכאן - הריני כבני עירי.
- רבי יהודה אומר:
- אם היה אחד מהן רבו - ילך לו אצל רבו.
- שניהם רבותיו - למקום שירצה, ילך.
(ו) רבי אליעזר אומר:
- יום טוב - שהוא סמוך לשבת,
- בין מלפניה, בין מלאחריה,
- מערב אדם שני ערובין, ואומר:
- עירובי הראשון למזרח, והשני למערב.
- הראשון למערב, והשני למזרח.
- עירובי בראשון, והשני כבני עירי.
- עירובי בשני, והראשון כבני עירי.
- וחכמים אומרים:
- או מערב - לרוח אחת,
- או אינו מערב - כל עיקר.
- או מערב - לשני ימים,
- או אינו מערב - כל עיקר.
- כיצד יעשה?
- מוליכו בראשון,
- ומחשיך עליו - ונוטלו, ובא לו.
- ובשני,
- מחשיך עליו - ואוכלו, ובא לו.
- מוליכו בראשון,
- נמצא -
- משתכר בהליכתו, ומשתכר בעירובו.
- נאכל בראשון -
- עירוב לראשון, ואינו עירוב לשני.
- או מערב - לרוח אחת,
- אמר להם רבי אליעזר:
- אי אתם מודים לי - שהן שתי קדושות.
(ז) רבי יהודה אומר:
- ראש השנה - שהיה ירא שמא תתעבר,
- מערב אדם שני ערובין, ואומר:
- עירובי הראשון למזרח, והשני למערב.
- הראשון למערב, והשני למזרח.
- עירובי הראשון, והשני כבני עירי.
- עירובי השני, והראשון כבני עירי.
- ולא הודו לו חכמים.
(ח) ועוד אמר רבי יהודה:
- מתנה אדם על הכלכלה - ביום טוב ראשון,
- ואוכלה - בשני.
- וכן ביצה שנולדה - ביום טוב ראשון,
- תיאכל - בשני.
- מתנה אדם על הכלכלה - ביום טוב ראשון,
- ולא הודו לו חכמים.
(ט) רבי דוסא בן הרכינס אומר:
- העובר לפני התיבה,
- ביום טוב של ראש השנה, אומר:
- "החליצנו ה' אלוהינו,
- את יום ראש החודש הזה,
- אם היום, אם למחר".
- ולמחר הוא אומר:
- "אם היום, אם לאמש".
- ביום טוב של ראש השנה, אומר:
- העובר לפני התיבה,
- ולא הודו לו חכמים.
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה עירובין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב