משנה עוקצין ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) יש צריכין הכשר ואין צריכין מחשבה מחשבה והכשר מחשבה ולא הכשר לא הכשר ולא מחשבה כל האוכלין המיוחדין לאדם צריכין הכשר ואינן צריכין מחשבה.

(ב) החותך מן האדם ומן הבהמה ומן החיה ומן העופות ומנבילת העוף הטמא והחלב בכפרים ושאר כל ירקות השדה ושמרקעין ופטרייות רבי יהודה אומר חוץ מכרישי שדה והרגילה ונץ החלב רבי שמעון אומר חוץ מן העכבייות רבי יוסי אומר חוץ מן הבלוסין הרי אלו צריכין מחשבה והכשר.

(ג) נבילת בהמה טמאה בכל מקום נבילת העוף הטהור בכפרים צריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר נבילת בהמה טהורה בכל מקום ונבילת העוף הטהור והחלב בשווקים אינן צריכין לא מחשבה ולא הכשר רבי שמעון אומר אף הגמל והארנבת והשפן והחזיר.

(ד) השבת משנתנה טעמה בקדירה אין בה משום תרומה ואינה מיטמאת טומאת אוכלין לולבי זרדים ושל עדל ועלי הלוף השוטה אינן מיטמאין טומאת אוכלין עד שימתוקו רבי שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהן.

(ה) הקושט והחמס וראשי בשמים התייה והחלתית והפלפלים וחלות חריע נלקחים בכסף מעשר ואינן מיטמאין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה אמר רבי יוחנן בן נורי אם נלקחים בכסף מעשר מפני מה אינן מיטמאין טומאת אוכלין אם אינן מיטמאין טומאת אוכלין אף הן לא יילקחו בכסף מעשר.

(ו) הפגים והבוסר רבי עקיבה מטמא טומאת אוכלין רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות פריצי זיתים וענבים בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין הקצח בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין וכן למעשרות.

(ז) הקור כעץ לכל דבר אלא שהוא נלקח בכסף מעשר כפנייות כאוכלין ופטורות מן המעשרות.

(ח) דגים מאמתי מקבלין טומאה בית שמאי אומרין משייצודו ובית הלל אומרין משימותו רבי עקיבה אומר אם יכלין לחיות ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה רבי יהודה מטהר וחכמים אומרין אם יכל לחיות תבואה שנעקרה ומעורה אפילו בשורש קטן טהורה.

(ט) חלב בהמה טהורה אינו מיטמא טומאת נבילות לפיכך הוא צריך הכשר חלב בהמה טמאה מיטמא טומאת נבילה לפיכך אינו צריך הכשר דגים טמאים וחגבים טמאים צריכין מחשבה בכפרים.

(י) כוורת דבורים רבי אליעזר אומר הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול ואינה מקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת חייב חטאת וחכמים אומרין אינה כקרקע ואין כותבין עליה פרוזבול ומקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת פטור.

(יא) חלות דבש מאמתי מיטמאות משום משקה בית שמאי אומרין משיחרחר בית הלל אומרין משירסק.

(יב) אמר רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהביי יש ואוצרותיהם אמלא (משלי ח כא) אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום שנאמר ה' עוז לעמו ייתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כט יא).

הדף הראשי של משנה עוקצין ג

משנה עוקצין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב