משנה עוקצין ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) יש צריכין הכשר, ואין צריכין מחשבה,

מחשבה, והכשר,

מחשבה, ולא הכשר,

לא הכשר, ולא מחשבה.

כל האוכלין המיוחדין לאדם -

צריכין הכשר, ואינן צריכין מחשבה.

(ב) החותך מן האדם,

ומן הבהמה, ומן החיה, ומן העופות,

ומנבילת העוף הטמא, והחלב בכפרים,

ושאר כל ירקות השדה,

ושמרקעין, ופטריות -

רבי יהודה אומר: חוץ מכרישי שדה, והרגילה, ונץ החלב.

רבי שמעון אומר: חוץ מן העכביות.

רבי יוסי אומר: חוץ מן הבלוסין.

הרי אלו צריכין מחשבה והכשר.

(ג) נבילת בהמה - טמאה בכל מקום,

נבילת העוף הטהור - בכפרים,

צריכין מחשבה, ואינן צריכין הכשר.

נבילת בהמה טהורה - בכל מקום,

ונבילת העוף הטהור, והחלב - בשווקים,

אינן צריכין לא מחשבה, ולא הכשר.

רבי שמעון אומר: אף הגמל, והארנבת, והשפן, והחזיר.

(ד) השבת -

משנתנה טעמה בקדירה - אין בה משום תרומה,

ואינה מיטמאת טומאת אוכלין.

לולבי זרדים, ושל עדל, ועלי הלוף השוטה -

אינן מיטמאין טומאת אוכלין - עד שימתוקו.

רבי שמעון אומר: אף של פקועות, כיוצא בהן.

(ה) הקושט, והחמס, וראשי בשמים,

התייה, והחלתית, והפלפלים, וחלות חריע -

נלקחים בכסף מעשר, ואינן מיטמאין טומאת אוכלין - דברי רבי עקיבה.

אמר רבי יוחנן בן נורי:

אם נלקחים בכסף מעשר - מפני מה אינן מיטמאין טומאת אוכלין?

אם אינן מיטמאין טומאת אוכלין - אף הן לא ילקחו בכסף מעשר.

(ו) הפגים, והבוסר -

רבי עקיבה - מטמא טומאת אוכלין.

רבי יוחנן בן נורי אומר: משיבואו לעונת המעשרות.

פריצי זיתים, וענבים -

בית שמאי - מטמאין.

ובית הלל - מטהרין.

הקצח -

בית שמאי - מטהרין.

ובית הלל - מטמאין.

וכן למעשרות.

(ז) הקור - כעץ לכל דבר,

אלא שהוא נלקח בכסף מעשר.

כפניות - כאוכלין,

ופטורות מן המעשרות.

(ח) דגים - מאמתי מקבלין טומאה?

בית שמאי אומרין: משיצודו.

ובית הלל אומרין: משימותו.

רבי עקיבה אומר: אם יכולין לחיות.

יחור של תאנה שנפשח, ומעורה בקליפה -

רבי יהודה - מטהר.

וחכמים אומרין: אם יכול לחיות.

תבואה שנעקרה, ומעורה אפילו בשורש קטן - טהורה.

(ט) חלב בהמה טהורה - אינו מיטמא טומאת נבילות,

לפיכך הוא צריך הכשר.

חלב בהמה טמאה - מיטמא טומאת נבילה,

לפיכך אינו צריך הכשר.

דגים טמאים, וחגבים טמאים - צריכין מחשבה בכפרים.

(י) כוורת דבורים -

רבי אליעזר אומר:

הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול,

ואינה מקבלת טומאה במקומה,

והרודה ממנה בשבת - חייב חטאת.

וחכמים אומרין:

אינה כקרקע, ואין כותבין עליה פרוזבול,

ומקבלת טומאה במקומה,

והרודה ממנה בשבת - פטור.

(יא) חלות דבש - מאמתי מיטמאות משום משקה?

בית שמאי אומרין: משיחרחר.

בית הלל אומרין: משירסק.

(יב) אמר רבי יהושע בן לוי:

עתיד הקדוש ברוך הוא, להנחיל לכל צדיק וצדיק - שלש מאות ועשרה עולמות,

שנאמר: "להנחיל אוהבי יש, ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח כא).

אמר רבי שמעון בן חלפתא:

אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה - אלא שלום,

שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט יא).

הדף הראשי של משנה עוקצין ג

משנה עוקצין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב