משנה עוקצין ג רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) יש צריכין הכשר, ואין צריכין מחשבה,

מחשבה, והכשר,
מחשבה, ולא הכשר,
לא הכשר, ולא מחשבה.
כל האוכלין המיוחדין לאדם -
צריכין הכשר, ואינן צריכין מחשבה.


(ב) החותך מן האדם,

ומן הבהמה, ומן החיה, ומן העופות,
ומנבילת העוף הטמא, והחלב בכפרים,
ושאר כל ירקות השדה,
ושמרקעין, ופטריות -
רבי יהודה אומר: חוץ מכרישי שדה, והרגילה, ונץ החלב.
רבי שמעון אומר: חוץ מן העכביות.
רבי יוסי אומר: חוץ מן הבלוסין.
הרי אלו צריכין מחשבה והכשר.


(ג) נבילת בהמה - טמאה בכל מקום,

נבילת העוף הטהור - בכפרים,
צריכין מחשבה, ואינן צריכין הכשר.
נבילת בהמה טהורה - בכל מקום,
ונבילת העוף הטהור, והחלב - בשווקים,
אינן צריכין לא מחשבה, ולא הכשר.
רבי שמעון אומר: אף הגמל, והארנבת, והשפן, והחזיר.


(ד) השבת -

משנתנה טעמה בקדירה - אין בה משום תרומה,
ואינה מיטמאת טומאת אוכלין.
לולבי זרדים, ושל עדל, ועלי הלוף השוטה -
אינן מיטמאין טומאת אוכלין - עד שימתוקו.
רבי שמעון אומר: אף של פקועות, כיוצא בהן.


(ה) הקושט, והחמס, וראשי בשמים,

התייה, והחלתית, והפלפלים, וחלות חריע -
נלקחים בכסף מעשר, ואינן מיטמאין טומאת אוכלין - דברי רבי עקיבה.
אמר רבי יוחנן בן נורי:
אם נלקחים בכסף מעשר - מפני מה אינן מיטמאין טומאת אוכלין?
אם אינן מיטמאין טומאת אוכלין - אף הן לא ילקחו בכסף מעשר.


(ו) הפגים, והבוסר -

רבי עקיבה - מטמא טומאת אוכלין.
רבי יוחנן בן נורי אומר: משיבואו לעונת המעשרות.
פריצי זיתים, וענבים -
בית שמאי - מטמאין.
ובית הלל - מטהרין.
הקצח -
בית שמאי - מטהרין.
ובית הלל - מטמאין.
וכן למעשרות.


(ז) הקור - כעץ לכל דבר,

אלא שהוא נלקח בכסף מעשר.
כפניות - כאוכלין,
ופטורות מן המעשרות.


(ח) דגים - מאמתי מקבלין טומאה?

בית שמאי אומרין: משיצודו.
ובית הלל אומרין: משימותו.
רבי עקיבה אומר: אם יכולין לחיות.
יחור של תאנה שנפשח, ומעורה בקליפה -
רבי יהודה - מטהר.
וחכמים אומרין: אם יכול לחיות.
תבואה שנעקרה, ומעורה אפילו בשורש קטן - טהורה.


(ט) חלב בהמה טהורה - אינו מיטמא טומאת נבילות,

לפיכך הוא צריך הכשר.
חלב בהמה טמאה - מיטמא טומאת נבילה,
לפיכך אינו צריך הכשר.
דגים טמאים, וחגבים טמאים - צריכין מחשבה בכפרים.


(י) כוורת דבורים -

רבי אליעזר אומר:
הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול,
ואינה מקבלת טומאה במקומה,
והרודה ממנה בשבת - חייב חטאת.
וחכמים אומרין:
אינה כקרקע, ואין כותבין עליה פרוזבול,
ומקבלת טומאה במקומה,
והרודה ממנה בשבת - פטור.


(יא) חלות דבש - מאמתי מיטמאות משום משקה?

בית שמאי אומרין: משיחרחר.
בית הלל אומרין: משירסק.


(יב) אמר רבי יהושע בן לוי:

עתיד הקדוש ברוך הוא, להנחיל לכל צדיק וצדיק - שלש מאות ועשרה עולמות,
שנאמר: "להנחיל אוהבי יש, ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח כא).
אמר רבי שמעון בן חלפתא:
אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה - אלא שלום,
שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט יא).


הדף הראשי של משנה עוקצין ג