משנה עדיות ב ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ב · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

שלשה דברים אמרו לפני רבי עקיבא, שנים משום רבי אליעזר ואחד משום רבי יהושע.

שנים משום רבי אליעזר, יוצאת אשה בעיר של זהב, ומפריחי יונים פסולים לעדות.

ואחד משום רבי יהושע, השרץ בפי חולדה ומהלכת על גבי ככרות של תרומה, ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור.

נוסח הרמב"ם

שלשה דברים אמרו לפני רבי עקיבה שנים משום רבי אליעזר ואחד משום רבי יהושע שנים משום רבי אליעזר יוצאה אישה בעיר של זהב מפריחי יונים פסולים לעדות ואחד משום רבי יהושע השרץ בפי החולדה מהלכת על גבי כיכרות של תרומה ספק נגע וספק לא נגע ספקו טהור.

פירוש הרמב"ם

יוצאת אשה בעיר של זהב. ר"ל בשבת ועיר של זהב עטרה של זהב כדמות ירושלים. ופסק ההלכה שמותר לאשה לצאת בו בשבת ושני המאמרים נשארים ברורים ונעשה כהם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עיר של זהב - עטרת זהב עשויה כמין עיר צורת ירושלם. ולא חיישינן דלמא שלפא ומחויא יז ואתיא לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים:

ומפריחי יונים - מין ממיני השחוק. אם תקדים יונתך ליונתי אתן לך כך וכך. פירוש אחר, שמגדל יונה מלומדת להביא יונים לבית בעליה, ויש בהן גזל משום דרכי שלום ולא גזל גמור:

ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור - משום דטומאה עוברת היא ואינה נחה במקום, הלכך ספיקו טהור ואפילו ברשות היחיד:

פירוש תוספות יום טוב

יוצאת אשה בעיר של זהב. פי' הר"ב ולא חיישינן דלמא שלפא ומחויא. דסבר ר' אליעזר מאן דרכה למיפק בעיר של זהב אשה חשובה. ואשה חשובה לא משלפא ומחויא. גמ' פ"ו דשבת דף נ"ט. ודתנן התם לא תצא בעיר של זהב דלא כר' אליעזר. וכאותו סתם פסק הרמב"ם בפי"ט [הלכה ו'] מהל' שבת ולפיכך יש להגיה בפירושו ופסק הלכה שאין מותר וכו'. וכן מוכא מהפירוש עצמו ממה שכתב אח"כ ששני המאמרים הנשארים ברורים. ש"מ דבראשון והוא זהו דעיר של זהב שהוא אינו ברור ואינה הלכה:

מפריחי יונים. עמ"ש במשנה ג' פ"ג דסנהדרין על פי' אחר שכתב הר"ב:

השרץ בפי חולדה. שנויה בפ"ד דטהרות משנה ב'. וע"ש בפירוש הר"ב ומ"ש שם בס"ד. ועוד עמ"ש שם פ"ו משנה ב':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) דסבר ר"א מאן דרכה למיפק בעיר של זהב אשה חשובה, ואשה חשובה לא משלפא ומחויא. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

יוצאה אשה בעיר של זהב:    בשבת פ' במה אשה סתם לן תנא דלא כר' אליעזר והתם בירושלמי נמי מייתי לה:

ומפריחי יונים:    בפ"ק דמסכת ר"ה ובפ"ג דמסכת סנהדרין סתם לן תנא כותיה. ועיין במ"ש בפ"ק דר"ה:

ואחד משום ר' יהושע השרץ וכו':    משנה סתמית בפ"ד דמסכת טהרות:

תפארת ישראל

יכין

יוצאת אשה:    בשבת לר"ה:

בעיר של זהב:    הוא עטרת זהב, בדמות ירושלים וכצורתה. וקמ"ל דלא חיישינן לשלפא ומחויא, דאשה חשובה המלובשת בו, אין דרכה למשלף ולמחוי':

ומפריחי יונים:    הוא מין שחוק שאומר לחבירו מי שתקדים יונתו לפרוח קודם יונת חבירו, יתן לו חבירו כך וכך:

פסולים לעדות:    [ע' מ"ש סנהדרין פ"ג מ"ג]:

השרץ:    מת:

בפי חולדה:    [עי' טהרות פ"ד מ"ד]:

ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור:    ואפילו אדם אוחז בהככר, וא"כ יש בו דעת לשאול בהנוגע [כלעיל סי' כ"א]. עכ"פ טומאה עוברת אינה מטמאה מספק. וה"ה טומאה נחה ואין בו דעת לשאול בהנוגע בה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים