משנה סנהדרין יא דפוסים
משנה סנהדרין, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
אלו הן הנחנקין, המכה אביו ואמו (שמות כא, טו), וגונב נפש מישראל (שם, טז/דברים כד, ז), וזקן ממרא על פי בית דין (דברים יז, ח-יג), ונביא השקר (שם יג, ב-ו/יח, כ), והמתנבא בשם עבודה זרה (שם/שם), והבא על אשת איש (ויקרא כ, י/דברים כב, כב), וזוממי בת כהן ובועלה (ויקרא כא, ט).
המכה אביו ואמו אינו חייב עד שיעשה בהן חבורה.
זה חומר במקלל מבמכה, שהמקלל לאחר מיתה חייב, והמכה לאחר מיתה פטור.
הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו.
רבי יהודה אומר, עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו, שנאמר (דברים כד, ז) "והתעמר בו ומכרו".
הגונב את בנו, [ רבי ישמעאל בנו של ] רבי יוחנן בן ברוקה מחייב, וחכמים פוטרין.
גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין, רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.
זקן ממרא על פי בית דין, שנאמר (דברים יז, ח) "כי יפלא ממך דבר למשפט וגו'".
שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית.
באים לזה שעל פתח הר הבית, ואומר, כך דרשתי וכך דרשו חברי, כך לימדתי וכך לימדו חברי.
אם שמעו, אומרים להם.
ואם לאו, באין להן לאותן שעל פתח העזרה, ואומר, כך דרשתי וכך דרשו חברי כך לימדתי וכך לימדו חברי.
אם שמעו, אומרים להם.
ואם לאו, אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית, שממנו יוצאת תורה לכל ישראל, שנאמר (דברים יז, י) "מן המקום ההוא אשר יבחר ה'".
חזר לעירו ושנה ולימד כדרך שהיה למד, פטור.
ואם הורה לעשות, חייב, שנאמר (דברים יז, יב) "והאיש אשר יעשה בזדון", אינו חייב עד שיורה לעשות.
תלמיד שהורה לעשות, פטור, נמצא חומרו קולו.
חומר בדברי סופרים מדברי תורה, האומר אין תפילין, כדי לעבור על דברי תורה, פטור.
חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים, חייב.
אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים, ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל, שנאמר (דברים יז, יג) "וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד", דברי רבי עקיבא.
רבי יהודה אומר, אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומות, איש פלוני בן איש פלוני נתחייב מיתה בבית דין.
נביא השקר המתנבא על מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו, מיתתו בידי אדם.
אבל הכובש את נבואתו, והמוותר על דברי הנביא, ונביא שעבר על דברי עצמו, מיתתן בידי שמים, שנאמר (דברים יח, יט) "אנכי אדרוש מעמו".
המתנבא בשם עבודה זרה ואומר כך אמרה עבודה זרה, אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור.
הבא על אשת איש, כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אף על פי שלא נבעלה, הבא עליה הרי זה בחנק.
וזוממי בת כהן ובועלה, שכל הזוממין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת כהן ובועלה.
משנה סנהדרין, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב