משנה נזיר ז רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) כוהן גדול, ונזיר - אין מיטמאין בקרוביהן.

היו מהלכין בדרך - ומצאו מת מצוה,
רבי אליעזר אומר:
יטמא כוהן גדול - ואל יטמא נזיר.
וחכמים אומרין:
יטמא נזיר - ואל יטמא כוהן הדיוט.
רבי אליעזר אומר:
יטמא כוהן - שאינו מביא קרבן על טומאתו,
ואל יטמא נזיר - שהוא מביא קרבן על טומאתו.
אמרו לו:
יטמא נזיר - שקדושתו קדושת שעה,
ואל יטמא כוהן - שקדושתו קדושת עולם.


(ב) על אלו הטומאות - הנזיר מגלח,

על המת, ועל כזית מן המת,
ועל כזית נצל, ועל מלוא תורבד רקב,
ועל השדרה, ועל הגולגולת,
ועל אבר מן המת, ועל אבר מן החי - שיש עליהן בשר כראוי,
ועל חצי קב עצמות, ועל חצי לוג דם,
על מגען, ועל משאן, ועל אוהלן,
על עצם כשעורה - על מגעו, ועל משאו.
על אלו -
הנזיר מגלח,
ומזה בשלישי, ובשביעי,
וסותר את הקודמים,
ואינו מתחיל למנות - עד שיטהר, ויביא קרבנו.


(ג) אבל הסככות, והפרעות,

ובית הפרס, וארץ העמים,
והגולל, והדופק,
ורביעית דם, ואוהל,
ורובע עצמות, וכלים הנוגעים במת,
וימי ספרו, וימי גמרו,
על אלו -
אין הנזיר מגלח,
ומזה בשלישי, ובשביעי,
ואינו סותר את הקודמים,
ומתחיל ומונה מיד - וקרבן אין לו.
באמת,
ימי הזב, והזבה - וימי הסגרו של מצורע,
הרי אלו - עולים לו.


(ד) רבי אליעזר אומר משום רבי יהושע:

כל טומאה מן המת - שהנזיר מגלח עליה,
חייבין עליה - על ביאת המקדש.
וכל טומאה מן המת - שאין הנזיר מגלח עליה,
אין חייבין עליה - על ביאת המקדש.
אמר רבי מאיר:
לא תהא זו - קלה מן השרץ.
אמר רבי עקיבה:
דנתי לפני רבי אליעזר,
מה אם עצם כשעורה - שאינו מטמא את האדם באוהל,
הנזיר מגלח - על מגעו, ועל משאו,
רביעית דם - שהיא מטמא את האדם באוהל,
אינו דין, שיהא הנזיר מגלח - על מגעה, ועל משאה?.
אמר לי:
מה זה עקיבה? - אין דנין קל וחומר.
וכשבאתי, והרציתי את הדברים - לפני רבי יהושע,
אמר לי: יפה אמרת, אלא - כך אמרה הלכה.


הדף הראשי של משנה נזיר ז