משנה נגעים יא רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) כל הבגדים מיטמאין בנגעים - חוץ משל גוים.

הלוקח בגדים מן הגוים - ייראו כתחילה.
עורות הים - אינן מטמאין בנגעים.
חיבר להם מן הגדל בארץ,
אפילו חוט אפילו משיחה,
דבר שהוא מקבל טומאה - טמא.


(ב) צמר גמלים וצמר רחלים, שטרפן זה בזה -

אם רוב מן הגמלים - אינו מיטמא בנגעים.
ואם רוב מן הרחלים - מיטמא בנגעים.
מחצה למחצה - מיטמא בנגעים.
וכן הפשתן והקנבס - שטרפן זה בזה.


(ג) העורות והבגדים הצבועין - אינן מיטמאין בנגעים.

הבתים -
בין צבועין ובין שאינן צבועין, מיטמאין בנגעים - דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: העורות - כבתים.
רבי שמעון אומר:
הצבועין בידי שמים - מיטמאין,
ובידי אדם - אינן מיטמאין.


(ד) בגד -

ששתיו צבוע וערבו לבן,
ערבו צבוע ושתיו לבן - הכל הולך אחר הנראה.
הבגדים מיטמאין בירקרק - שבירוקין,
ובאדמדם - שבאדומין.
היה ירקרק, ופסה אדמדם,
אדמדם, ופסה ירקרק - טמא.
נשתנה ופסה,
נשתנה ולא פסה - כאילו לא נשתנה.
רבי יהודה אומר: יראה כתחילה.


(ה) העומד בראשון - יכבס, ויסגיר.

העומד בשני - ישרף.
הפוסה בזה ובזה - ישרף.
הכהה בתחילה -
רבי ישמעאל אומר: יכבס, ויסגיר.
וחכמים אומרין: אינו זקוק לו.
הכהה בראשון - יכבס, ויסגיר.
הכהה בשני - קורעו,
ושורף מה שקרע - וצריך מטלית.
רבי נחמיה אומר: אינו צריך מטלית.


(ו) חזר נגע על הבגד - מציל את המטלית.

חזר על המטלית - שורף את הבגד.
הטולה מן המוסגר בטהור -
חזר נגע על הבגד - שורף את המטלית.
חזר על המטלית -
הבגד הראשון - ישרף,
והמטלית - תשמש את הבגד השני בסימנין.


(ז) קיטא שיש בה פסיפסין -

צבועים ולבנים - פוסין מזה לזה.
שאלו את רבי אליעזר: והרי הוא פסיפס יחידי?
אמר להן: לא שמעתי.
אמר לו רבי יהודה בן בתירה: אלמד בו.
אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין.
אמר לו: שמא יעמוד בו שני שבועות,
והעומד בבגדים שני שבועות - טמא.
אמר לו: חכם גדול אתה - שקיימת דברי חכמים.
הפסיון הסמוך - כל שהוא,
והרחוק - כגריס,
והחוזר - כגריס.


(ח) השתי, והערב - מיטמאין בנגעים מיד.

רבי יהודה אומר:
השתי - משישלק,
והערב - מיד,
והאונין של פשתן - משיתלבנו.
וכמה יהא בפקעת, ותהא מיטמא בנגעים -
כדי לארוג הימנה שלש על שלש שתי וערב,
אפילו כלה שתי, אפילו כלה ערב.
היתה פסיקות - אינה מיטמא בנגעים.
רבי יהודה אומר:
אפילו פסיקה אחת, וקשרה - אינה מיטמא בנגעים.


(ט) המעלה מן הפקעת לחברתה,

מן הסליל לחברו,
מן הכובד העליונה לכובד התחתונה,
וכן שני דפי חלוק, שנראה נגע באחד מהן - הרי השני טהור.
בנפש המסכת, ובשתי העומד - הרי אלו מיטמאין בנגעים מיד.
רבי שמעון אומר: השתי - אם היה רצוף מיטמא.


(י) נראה בשתי העומד - האריג טהור.

נראה באריג - השתי העומד טהור.
נראה בסדין - שורף את הנימין.
נראה בנימין - הסדין טהור.
חלוק שנראה בו נגע -
מציל את האומריות שבו - אפילו הן ארגמן.


(יא) כל הראוי ליטמא טמא מת,

אף על פי שאינו ראוי ליטמא מדרס - מיטמא בנגעים,
כגון קלע של ספינה, ווילון, ושביס של סבכה,
ומטפחות ספרים, וגלגילון,
ורצועות מנעל וסנדל, שיש בהן רוחב כגריס - הרי אלו מיטמאין בנגעים.
סגוס שנראה בו נגע -
רבי אליעזר בן יעקב אומר: עד שייראה באריג, ובמוכין.
החמת, והתורמל - נראין כדרכן,
ופוסה מתוכו לאחוריו - ומאחוריו לתוכו.


(יב) בגד המוסגר שנתערב באחרים - כולן טהורין.

קצצו, ועשאו מוכין - טהור, ומותר בהנייתו.
והמוחלט שנתערב באחרים - כולן טמאין.
קצצו, ועשאו מוכין - טמא, ואסור בהניתו.


הדף הראשי של משנה נגעים יא