משנה נגעים יא רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) כל הבגדים מיטמאין בנגעים - חוץ משל גוים.
- הלוקח בגדים מן הגוים - ייראו כתחילה.
- עורות הים - אינן מטמאין בנגעים.
- חיבר להם מן הגדל בארץ,
- אפילו חוט אפילו משיחה,
- דבר שהוא מקבל טומאה - טמא.
(ב) צמר גמלים וצמר רחלים, שטרפן זה בזה -
- אם רוב מן הגמלים - אינו מיטמא בנגעים.
- ואם רוב מן הרחלים - מיטמא בנגעים.
- מחצה למחצה - מיטמא בנגעים.
- וכן הפשתן והקנבס - שטרפן זה בזה.
(ג) העורות והבגדים הצבועין - אינן מיטמאין בנגעים.
- הבתים -
- בין צבועין ובין שאינן צבועין, מיטמאין בנגעים - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: העורות - כבתים.
- רבי שמעון אומר:
- הצבועין בידי שמים - מיטמאין,
- ובידי אדם - אינן מיטמאין.
(ד) בגד -
- ששתיו צבוע וערבו לבן,
- ערבו צבוע ושתיו לבן - הכל הולך אחר הנראה.
- הבגדים מיטמאין בירקרק - שבירוקין,
- ובאדמדם - שבאדומין.
- היה ירקרק, ופסה אדמדם,
- אדמדם, ופסה ירקרק - טמא.
- נשתנה ופסה,
- נשתנה ולא פסה - כאילו לא נשתנה.
- רבי יהודה אומר: יראה כתחילה.
(ה) העומד בראשון - יכבס, ויסגיר.
- העומד בשני - ישרף.
- הפוסה בזה ובזה - ישרף.
- הכהה בתחילה -
- רבי ישמעאל אומר: יכבס, ויסגיר.
- וחכמים אומרין: אינו זקוק לו.
- הכהה בראשון - יכבס, ויסגיר.
- הכהה בשני - קורעו,
- ושורף מה שקרע - וצריך מטלית.
- רבי נחמיה אומר: אינו צריך מטלית.
(ו) חזר נגע על הבגד - מציל את המטלית.
- חזר על המטלית - שורף את הבגד.
- הטולה מן המוסגר בטהור -
- חזר נגע על הבגד - שורף את המטלית.
- חזר על המטלית -
- הבגד הראשון - ישרף,
- והמטלית - תשמש את הבגד השני בסימנין.
(ז) קיטא שיש בה פסיפסין -
- צבועים ולבנים - פוסין מזה לזה.
- שאלו את רבי אליעזר: והרי הוא פסיפס יחידי?
- אמר להן: לא שמעתי.
- אמר לו רבי יהודה בן בתירה: אלמד בו.
- אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין.
- אמר לו: שמא יעמוד בו שני שבועות,
- והעומד בבגדים שני שבועות - טמא.
- אמר לו: חכם גדול אתה - שקיימת דברי חכמים.
- הפסיון הסמוך - כל שהוא,
- והרחוק - כגריס,
- והחוזר - כגריס.
(ח) השתי, והערב - מיטמאין בנגעים מיד.
- רבי יהודה אומר:
- השתי - משישלק,
- והערב - מיד,
- והאונין של פשתן - משיתלבנו.
- רבי יהודה אומר:
- וכמה יהא בפקעת, ותהא מיטמא בנגעים -
- כדי לארוג הימנה שלש על שלש שתי וערב,
- אפילו כלה שתי, אפילו כלה ערב.
- היתה פסיקות - אינה מיטמא בנגעים.
- רבי יהודה אומר:
- אפילו פסיקה אחת, וקשרה - אינה מיטמא בנגעים.
- כדי לארוג הימנה שלש על שלש שתי וערב,
(ט) המעלה מן הפקעת לחברתה,
- מן הסליל לחברו,
- מן הכובד העליונה לכובד התחתונה,
- וכן שני דפי חלוק, שנראה נגע באחד מהן - הרי השני טהור.
- בנפש המסכת, ובשתי העומד - הרי אלו מיטמאין בנגעים מיד.
- רבי שמעון אומר: השתי - אם היה רצוף מיטמא.
(י) נראה בשתי העומד - האריג טהור.
- נראה באריג - השתי העומד טהור.
- נראה בסדין - שורף את הנימין.
- נראה בנימין - הסדין טהור.
- חלוק שנראה בו נגע -
- מציל את האומריות שבו - אפילו הן ארגמן.
(יא) כל הראוי ליטמא טמא מת,
- אף על פי שאינו ראוי ליטמא מדרס - מיטמא בנגעים,
- כגון קלע של ספינה, ווילון, ושביס של סבכה,
- ומטפחות ספרים, וגלגילון,
- ורצועות מנעל וסנדל, שיש בהן רוחב כגריס - הרי אלו מיטמאין בנגעים.
- סגוס שנראה בו נגע -
- רבי אליעזר בן יעקב אומר: עד שייראה באריג, ובמוכין.
- החמת, והתורמל - נראין כדרכן,
- ופוסה מתוכו לאחוריו - ומאחוריו לתוכו.
(יב) בגד המוסגר שנתערב באחרים - כולן טהורין.
- קצצו, ועשאו מוכין - טהור, ומותר בהנייתו.
- והמוחלט שנתערב באחרים - כולן טמאין.
- קצצו, ועשאו מוכין - טמא, ואסור בהניתו.
הדף הראשי של משנה נגעים יא
משנה נגעים, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב