משנה נגעים ו רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) גופה של בהרת כגריס הקלקי מרובע מקום הגריס תשע עדשות מקום עדשה ארבע שערות נמצאו שלשים ושש שערה.

(ב) בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה רבת הבהרת טמאה נתמעטה טהורה רבת המחיה טהורה נתמעטה טהורה.

(ג) בהרת כגריס ובה מחיה פחותה מכעדשה רבת הבהרת טמאה נתמעטה טהורה רבת המחיה טמאה נתמעטה רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין שאין הנגע פוסה לתוכה.

(ד) בהרת יתרה מכגריס ובה מחיה יתרה מכעדשה רבו או שנתמעטו טמאין ובלבד שלא יתמעטו מכשעור.

(ה) בהרת כגריס ומחיה כעדשה מקפתה וחוץ למחיה בהרת הפנימית להסגיר והחיצונה להחליט אמר רבי יוסי אין המחיה סימן טומאה לחיצונה שהבהרת לתוכה נתמעטה והלכה לה רבן גמליאל אומר אם מבפנים היא כלת סימן פסיון לפנימית והחיצונה טהורה ואם מבחוץ החיצונה טהורה רבי עקיבה אומר בין כך ובין כך טהורה.

(ו) אמר רבי שמעון אימתיי בזמן שהיא כעדשה מובאת הייתה יתרה מכעדשה המותר פסיון לפנימית והחיצונה טמאה היה בה בוהק פחות מכעדשה סימן פסיון לפנימית ואינו סימן פסיון לחיצונה.

(ז) עשרים וארבעה ראשי איברים באדם שאינן מיטמאין משום מחיה ראשי אצבעות ידים ורגלים ראשי אוזניים ראש החוטם וראש הגווייה וראשי הדדין שבאישה רבי יהודה אומר אף של איש רבי אלעזר אומר אף היבולת והדלדולין אינן מיטמאין משום מחיה.

(ח) אלו מקומות באדם שאינן מיטמאין בבהרת תוך העין ותוך האוזן ותוך החוטם ותוך הפה והקמטים והקמטים שבצוואר תחת הדד ובית השחי כף הרגל והציפורן הראש והזקן השחין והמכווה והקדח המורדין אינן מיטמאין בנגעים ואינן מצטרפין בנגעים ואין הנגע פוסה לתוכן ואינן מיטמאין משום מחיה ואינן מעכבין את ההופך כלו לבן חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכווה והקדח ונעשו צרבה הרי אלו מיטמאין בנגעים ואינן מצטרפין בנגעים ואין הנגע פוסה לתוכן ואינן מיטמאין משום מחיה אבל מעכבין את ההופך כלו לבן הראש והזקן שלא העלו שיער הדלדולין שבראש ושבזקן נידונין כעור הבשר.

הדף הראשי של משנה נגעים ו