משנה מקוואות ח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ארץ ישראל טהורה - ומקואותיה טהורין.

מקואות העמים שבחוצה לארץ - כשרין לבעלי קריין,

אפילו נתמלאו בקילון.

ושבארץ ישראל -

שחוץ למפתח - כשרין אף לנידות,

את שלפנים מן המפתח - כשרין לבעלי קריין,

ופסולין לכל הטמאים.

רבי אלעזר אומר:

הקרובים לעיר ולדרך - טמאים מפני הכביסה,

והרחוקים - טהורים.

(ב) אלו בעלי קריין שהן צריכין טבילה,

ראה מים חלוקים או עכורים -

בתחילה - טהור.

באמצע ובסוף - טמא.

מתחילה ועד סוף - טהור.

לבנים ונמשכים - טמא.

רבי יוסי אומר: לבנים - כעכורים.

(ג) המטיל טיפין עבות מתוך האמה - טמא,

דברי רבי אלעזר חסמא.

המהרהר בלילה, ועמד ומצא בשרו חם - טמא.

הפולטת זרע ביום השלישי - טהורה,

דברי רבי אלעזר בן עזריה.

רבי ישמעאל אומר:

פעמים שהן ארבע עונות,

פעמים שהן חמש,

פעמים שהן שש.

רבי עקיבה אומר: לעולם - חמש.

(ד) נוכרית, שפלטה שכבת זרע מישראל - טמאה.

בת ישראל, שפלטה שכבת זרע מנוכרי - טהורה.

האשה ששימשה את ביתה, וירדה וטבלה,

ולא כיבדה את הבית - כאילו לא טבלה.

בעל קרי שטבל, ולא הטיל מים,

כשיטיל את המים - טמא.

רבי יוסי אומר:

בחולה, ובזקן - טמא,

בילד, ובבריא - טהור.

(ה) נידה שנתנה מעות בפיה,

וירדה וטבלה - טהורה מטומאתה.

אבל טמאה היא - על גב רוקה.

נתנה שערה בפיה, קפצה ידה,

קרצה שפתותיה - כאילו לא טבלה.

האוחז באדם ובכלים, ומטבילן - טמאין.

ואם מדיח את ידיו במים - טהורין.

רבי שמעון אומר: ירפה - שיבואו בהן מים.

בית הסתרים, ובית הקמטים - אינן צריכין שיבואו בהן המים.

הדף הראשי של משנה מקואות ח

משנה מקוואות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב