משנה מגילה ד רמבם
נוסח הרמב"םעריכה
(א) הקורא את המגילה עומד, יושב, קראה אחד, קראוה שנים - יצאו.
- מקום שנהגו לברך - יברך; שלא לברך - לא יברך.
- בשני, ובחמישי, ובשבת במנחה - קורין שלשה,
- אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן.
- ואין מפטירין בנביא.
- הפותח, והחותם בתורה - מברך לפניה, ולאחריה.
(ב) בראשי חודשים, ובחולו של מועד - קורין ארבעה,
- אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן.
- ואין מפטירין בנביא.
- הפותח, והחותם בתורה - מברך לפניה, ולאחריה.
- זה הכלל -
- כל שיש בו מוסף, ואינו יום טוב - קורין ארבעה;
- ביום טוב - חמישה;
- ביום הכיפורים - שישה;
- בשבת - שבעה,
- אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן, ומפטירין בנביא.
- והפותח, והחותם בתורה - מברך לפניה, ולאחריה.
(ג) אין פורסין על שמע,
- ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהם,
- ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא,
- ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרין ברכת אבלים וחתנים,
- ואין מזמנין על המזון בשם - פחות מעשרה.
- ובקרקעות - תשעה וכוהן.
- ואדם - כיוצא בהן.
(ד) הקורא בתורה - לא יפחות משלשה פסוקים.
- ולא יקרא לתורגמן, יתר מפסוק אחד.
- ובנביא - שלשה.
- ואם היו שלשתן, שלש פרשיות - קוראם אחת אחת.
- מדלגין בנביא, ואין מדלגין בתורה.
- עד כמה הוא מדלג? - עד כדי שלא יפסיק לתורגמן.
(ה) המפטיר בנביא - הוא פורס על שמע,
- והוא עובר לפני התיבה, והוא נושא את כפיו.
- אם היה קטן - אביו או רבו, עוברים על ידו.
(ו) קטן - קורא בתורה, ומתרגם;
- אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו.
- פוחח - פורס על שמע, ומתרגם;
- אבל אינו קורא בתורה, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו.
- סומא - פורס על שמע, ומתרגם.
- רבי יהודה אומר: כל מי שלא ראה מאורות מימיו - לא יפרוס על שמע.
(ז) כוהן שיש בידיו מומין - לא ישא את כפיו.
- רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס, לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו.
(ח) האומר: "איני עובר לפני התיבה בצבועים" - אף בלבנים לא יעבור.
- "בסנדל איני עובר" - אף יחף לא יעבור.
- העושה תפילתו עגולה - סכנה, ואין בה מצוה.
- נתנה על מצחו, או על פס ידו - הרי זו דרך המינות.
- ציפה זהב, ונתנה על בית אונקלי שלו - הרי זו דרך החיצונים.
(ט) האומר: "יברכוך טובים" - הרי זו דרך המינות.
- "על קן ציפור יגיעו רחמיך, ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים" - משתקים אותו.
- המכנה בעריות - משתקין אותו.
- האומר: "ומזרעך לא תיתן להעביר למולך" (ויקרא יח כא), "מן זרעך לא תיתן לאעברא בארמיתא" - משתקין אותו בנזיפה.
(י) מעשה ראובן - נקרא, ולא מיתרגם.
- מעשה תמר - נקרא, ומיתרגם.
- מעשה העגל הראשון - נקרא, ומיתרגם; והשני - נקרא, ולא מיתרגם.
- ברכת כהנים - נקראין, ולא מיתרגמין.
- מעשה דויד ואמנון - לא נקראין, ולא מיתרגמין.
- אין מפטירין במרכבה; רבי יהודה מתיר.
- רבי אליעזר אומר: אין מפטירין ב"הודע את ירושלים" (יחזקאל טז ב).
הדף הראשי של משנה מגילה ד