משנה יומא ח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) יום הכיפורים אסור -

באכילה, ובשתייה,

וברחיצה, ובסיכה,

ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה.

המלך, והכלה -

ירחצו - את פניהם,

והחיה - תנעול את הסנדל,

דברי רבי אליעזר.

וחכמים - אוסרין.

(ב) האוכל ביום הכיפורים -

ככותבת הגסה,

כמוה - וכגרעניתה,

והשותה - כמלוא לוגמיו,

חייב.

כל האוכלים - מצטרפין לככותבת.

וכל המשקין - מצטרפין לכמלוא לוגמיו.

האוכל, והשותה - אינן מצטרפין.

(ג) [ב] *הערה 1: אכל, ושתה - בעלם אחד,

אינו חייב - אלא חטאת אחת.

שגג - ואכל, ועשה מלאכה,

חייב - שתי חטאות.

אכל אוכלים - שאינן ראויין לאכילה,

שתה משקין - שאינן ראויין לשתייה,

שתה - ציר, או מורייס,

פטור.

(ד) התינוקות -

אין מענין אותן - ביום הכיפורים.

אבל - מחנכין אותן,

קודם לשנה, וקודם לשתים,

בשביל - שיהו רגילין במצוות.

(ה) [ג] עוברה - שהריחה,

מאכילין אותה - עד שתשוב נפשה.

חולה -

מאכילין אותו - על פי בקיים.

ואם - אין שם בקיים,

מאכילין אותו - על פי עצמו,

עד שיאמר - דיי.

(ו) [ד] מי שאחזו בולמוס -

מאכילין אותו,

אפילו דברים טמאים - עד שיאורו עיניו.

מי שנשכו - כלב שוטה,

אין מאכילין אותו - מחצר כבד שלו.

רבי מתיה בן חרש - מתיר.

ועוד אמר רבי מתיה בן חרש:

החושש בפיו -

מטילין לתוכו סם - בשבת,

מפני שהוא - ספק נפשות,

וכל ספק נפשות - דוחה את השבת.

(ז) [ה] מי שנפלה עליו מפולת -

ספק הוא שם - ספק אינו שם,

ספק חי - ספק מת,

ספק נוכרי - ספק ישראל,

מפקחין עליו.

מצאוהו חי - מפקחין עליו.

ואם מת - יניחוהו.

(ח) [ו] חטאת, ואשם ודאי - מכפרין.

מיתה, ויום הכיפורים -

מכפרין - עם התשובה.

התשובה -

מכפרת - על עבירות קלות,

ועל עשה, ועל לא תעשה.

ועל החמורות - היא תולה,

עד שיבוא יום הכיפורים - ויכפר.

(ט) [ז] האומר:

"אחטא ואשוב, אחטא ואשוב" -

אין מספיקין בידו - לעשות תשובה.

"אחטא, ויום הכיפורים מכפר" -

אין יום הכיפורים מכפר.

עבירות -

שבין - אדם למקום,

יום הכיפורים מכפר.

שבינו - לבין חברו,

אין יום הכיפורים מכפר,

עד שירצה את חברו.

את זו - דרש רבי אלעזר בן עזריה:

"מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז ל) -

עבירות - שבין אדם למקום,

יום הכיפורים מכפר.

שבינו לבין חברו -

אין יום הכיפורים מכפר - עד שירצה את חברו.

אמר רבי עקיבה:

אשריכם ישראל,

לפני מי אתם מיטהרין,

ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמים,

שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם" (יחזקאל לו כה),

ואומר "מקוה ישראל ה'" (ירמיהו יז יג),

מה המקוה - מטהר את הטמאים,

אף הקדוש ברוך הוא - מטהר את ישראל.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה יומא ח

משנה יומא, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב