משנה יומא ח דפוסים

<< | משנה יומא ח דפוסים |

משנה א עריכה

יום הכיפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

והמלך והכלה ירחצו את פניהם.

והחיה תנעול את הסנדל, דברי רבי אליעזר, וחכמים אוסרין.

משנה ב עריכה

האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעיניתה, והשותה מלא לוגמיו, חייב.

וכל האֳכלין מצטרפין לככותבת.

כל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו.

האוכל ושותה אין מצטרפים.

משנה ג עריכה

אכל ושתה בהעלם אחד, אינו חייב אלא חטאת אחת.

אכל ועשה מלאכה, חייב שתי חטאות.

אכל אכלין שאינן ראויין לאכילה, ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה, ושתה ציר או מורייס, פטור.

משנה ד עריכה

התינוקות, אין מענין אותן ביום הכיפורים, אבל מחנכין אותם לפני שנה ולפני שנתים, בשביל שיהיו רגילין במצוות.

משנה ה עריכה

עוברה שהריחה, מאכילין אותה עד שתשיב נפשה.

חולה, מאכילין אותו על פי בקיאין.

ואם אין שם בקיאין, מאכילין אותו על פי עצמו, עד שיאמר די.

משנה ו עריכה

מי שאחזו בולמוס, מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו.

מי שנשכו כלב שוטה, אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו, ורבי מתיא בן חרש מתיר.

ועוד אמר רבי מתיא בן חרש: החושש בגרונו, מטילין לו סם בתוך פיו בשבת, מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת.

משנה ז עריכה

מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל, מפקחין עליו את הגל.

מצאוהו חי, מפקחין עליו.

ואם מת, יניחוהו.

משנה ח עריכה

חטאת ואשם ודאי, מכפרין.

מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה.

התשובה מכפרת על עבירות קלות, על עשה ועל לא תעשה.

ועל החמורות היא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר.

משנה ט עריכה

האומר: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

אחטא ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.

את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, (ויקרא טז) מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו, עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.

אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו): וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

ואומר (ירמיה יז): מקוה ישראל יי; מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

<< | משנה יומא ח דפוסים |