משנה יומא ז ניקוד
(א) בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת.
- אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בּוּץ, קוֹרֵא;
- וְאִם לֹא, קוֹרֵא בְּאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ.
- אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בּוּץ, קוֹרֵא;
- חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה,
- וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת,
- וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן,
- וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל.
- וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל,
- וְקוֹרֵא עוֹמֵד;
- וְקוֹרֵא "אַחֲרֵי מוֹת" וְ"אַךְ בֶּעָשׂוֹר".
- וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר:
- יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן;
- וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחוּמַשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה.
- וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה בְּרָכוֹת:
- עַל הַתּוֹרָה,
- וְעַל הָעֲבוֹדָה,
- וְעַל הַהוֹדָאָה,
- וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן,
- וְעַל הַמִּקְדָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
- וְעַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן,
- (וְעַל יְרוּשָׁלַיִם בִּפְנֵי עַצְמָּהּ),
- וְעַל הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָן,
- וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.
- וְהָרוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, אֵינוֹ רוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא.
- וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי,
- אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה,
- וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶן שָׁוָה כְּאַחַת.
אִם בְּבִגְדֵי בּוּץ קוֹרֵא,
- קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
- פָּשַׁט,
- יָרַד וְטָבַל,
- עָלָה וְנִסְתַּפָּג.
- הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
- וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ, וְאֵת אֵיל הָעָם, וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין,
- וּפַר הָעוֹלָה;
- וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ (הָיוּ קְרֵבִין) עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
- וּפָשַׁט,
- וְיָרַד וְטָבַל,
- וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.
- הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן,
- וְלָבַשׁ,
- וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
- נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה.
- קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
- וּפָשַׁט,
- וְיָרַד וְטָבַל,
- עָלָה וְנִסְתַּפָּג.
- הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב,
- וְלָבַשׁ,
- וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
- וְנִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם,
- וּלְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,
- וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
- וּפָשַׁט.
- הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ.
- וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ.
- וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.
כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵּלִים,
- וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה,
- בְּכֻתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.
- מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וְצִיץ.
- בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים.
- וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּלְבֵית דִּין וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ [נ"א: שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ].
משנה יומא, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב