משנה ידיים ד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) בו ביום נמנו וגמרו,
- על עריבת הרגלים, שהיא משני לוגין ועד תשעת קבין -
- שנסדקה - שהיא טמאה מדרס.
- שרבי עקיבה אומר: עריבת הרגלים - כשמה.
- על עריבת הרגלים, שהיא משני לוגין ועד תשעת קבין -
(ב) בו ביום אמרו,
- כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן - כשרין, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה,
- חוץ מן הפסח, ומן החטאת -
- הפסח - בזמנו,
- והחטאת - בכל זמן.
- רבי אליעזר אומר: אף האשם,
- הפסח - בזמנו,
- והחטאת, והאשם - בכל זמן.
- אמר רבי שמעון בן עזאי:
- מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן,
- ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה,
- שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן - כשרין, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה,
- חוץ מן הפסח, ומן החטאת.
- ולא הוסיף בן עזאי - אלא העולה,
- ולא הודו לו חכמים.
(ג) בו ביום אמרו,
- עמון ומואב - מה הם בשביעית?
- גזר רבי טרפון: מעשר עני.
- וגזר רבי אלעזר בן עזריה: מעשר שני.
- אמר רבי ישמעאל:
- אלעזר בן עזריה - עליך ראיה ללמד,
- שאתה מחמיר, שכל המחמיר - עליו הראיה ללמד.
- אלעזר בן עזריה - עליך ראיה ללמד,
- אמר לו רבי אלעזר בן עזריה:
- ישמעאל אחי, אני לא שניתי מסדר השנים,
- טרפון אחי שינה - ועליו ראיה ללמד.
- השיב רבי טרפון:
- מצרים חוצה לארץ, ועמון ומואב חוצה לארץ,
- מה מצרים, מעשר עני בשביעית - אף עמון ומואב, מעשר עני בשביעית.
- השיב רבי אלעזר בן עזריה:
- בבל חוצה לארץ, ועמון ומואב חוצה לארץ,
- מה בבל, מעשר שני בשביעית - אף עמון ומואב, מעשר שני בשביעית.
- אמר רבי טרפון:
- מצרים מפני שהיא קרובה עשאוה מעשר עני, שיהו עניי ישראל נסמכין עליה בשביעית,
- אף עמון ומואב שהן קרובין נעשים מעשר עני, שיהו עניי ישראל נסמכין עליהן בשביעית.
- אמר לו רבי אלעזר בן עזריה:
- הרי אתה כמהנן ממון, ואין אתה אלא כמפסיד נפשות,
- קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר,
- שנאמר: "היקבע אדם אלוהים, כי אתם קובעים אותי, ואמרתם במה קבענוך, המעשר והתרומה" (מלאכי ג ח).
- השיב רבי טרפון.
- אמר רבי יהושע:
- הריני כמשיב על דברי טרפון אחי, אבל לא לעניין דבריו,
- מצרים מעשה חדש, ובבל מעשה ישן, והנידון שלפנינו מעשה חדש,
- יידון מעשה חדש ממעשה חדש, ואל יידון מעשה חדש ממעשה ישן.
- מצרים מעשה זקנים, ובבל מעשה נביאים, והנידון שלפנינו מעשה זקנים,
- יידון מעשה זקנים ממעשה זקנים, ואל יידון מעשה זקנים ממעשה נביאים.
- נמנו וגמרו, עמון ומואב - מעשר עני בשביעית.
- וכשבא רבי יוסי בן דורמסקית, אצל רבי אליעזר ללוד,
- אמר לו: מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום?
- אמר לו: נמנו וגמרו, עמון ומואב - מעשר עני בשביעית.
- בכה רבי אליעזר, ואמר: "סוד ה' ליראיו, ובריתו להודיעם" (תהלים כה יד),
- צא והודיעם, ואמור להם: אל תחושו למניינכם,
- מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו -
- הלכה למשה מסיני, שעמון ומואב - מעשר עני בשביעית.
(ד) בו ביום,
- בא יהודה גר עמוני, ועמד לפניהם בבית המדרש,
- ואמר להם: מה אני לבוא בקהל?
- אמר לו רבן גמליאל: אסור אתה.
- אמר לו רבי יהושע: מותר אתה.
- אמר לו רבן גמליאל:
- הכתוב אומר: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', גם דור עשירי" (דברים כג ד).
- אמר לו רבי יהושע:
- וכי עמונים ומואבים במקומן הן עומדין?
- והלוא כבר עלה סנחריב מלך אשור ובילבל את כל האומות,
- שנאמר: "ואסיר גבולות עמים, ועתודותיהם שושתי, ואוריד כאביר יושבים" (ישעיהו י יג).
- אמר לו רבן גמליאל:
- הכתוב אומר: "ואחרי כן, אשיב את שבות בני עמון" (ירמיהו מט ו) - כבר חזרו.
- אמר לו רבי יהושע:
- הכתוב אומר: "ושבתי את שבות עמי ישראל" (עמוס ט יד) - ועדיין לא שבוץ
- והתירוהו לבוא בקהל.
(ה) תרגום שבעזרא ושבדניאל - מטמא את הידים.
- תרגום שכתבו עברית,
- ועברית שכתבו תרגום,
- וכתב עברי - אינו מטמא את הידים.
- לעולם אינו מטמא - עד שיכתבנו אשורית על העור, ובדיו.
(ו) אומרין צדוקין:
- קובלין אנו עליכם פרושים,
- שאתם אומרים כתבי הקודש - מטמאין את הידים,
- ספרי המירם - אינן מטמאין את הידים.
- קובלין אנו עליכם פרושים,
- אמר רבן יוחנן בן זכאי:
- וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד?
- הרי הן אומרין:
- עצמות חמור - טהורים,
- ועצמות יוחנן כוהן גדול - טמאים.
- אמרו לו:
- לפי חיבתן היא טומאתן,
- שלא יעשה אדם עצמות אביו ואימו - תורבדות.
- אמר להן:
- אף כתבי הקודש - חיבתן היא טומאתן,
- וספרי המירם שאינן חביבין - אינן מטמאין את הידים.
(ז) אומרין צדוקין:
- קובלין אנו עליכם פרושים,
- שאתם מטהרין את הניצוק.
- קובלין אנו עליכם פרושים,
- אומרין פרושין:
- קובלין אנו עליכם צדוקין,
- שאתם מטהרין את אמת המים הבאה מבית הקברות.
- קובלין אנו עליכם צדוקין,
- אומרין צדוקין:
- קובלין אנו עליכם פרושים,
- מה אם שורי וחמורי, שאיני חייב בהן מצוות - הריני חייב בנזקן,
- עבדי ואמתי, שאני חייב בהן מצוות - אינו דין שאהא חייב בנזקן?
- קובלין אנו עליכם פרושים,
- אמרו להם: לא,
- אם אמרתם בשורי וחמורי שאין בהן דעת,
- תאמרו בעבדי ואמתי שיש בהן דעת,
- שאם אקניטנו, ילך וידליק גדישו של אחר - ואהא חייב לשלם.
(ח) אומר מין גלילי:
- קובל אני עליכם פרושים,
- שאתם כותבין את המושל עם משה בדף.
- אומרין פרושין:
- קובלין אנו עליכם מין גלילי,
- שאתם כותבין את המושל עם השם,
- ולא עוד, אלא שאתם כותבין את המושל מלמעלן - ואת השם מלמטן,
- שנאמר: "ויאמר פרעה, מי ה' אשר אשמע בקולו" (שמות ה ב).
- וכשלקה, מהו אומר: "ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים" (שמות ט כז).
הדף הראשי של משנה ידים ד
משנה ידיים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב