משנה יבמות ז רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) אלמנה - לכוהן גדול,
- גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
- הכניסה לו - עבדי מלוג, ועבדי צאן ברזל,
- עבדי מלוג - לא יאכלו בתרומה,
- ועבדי צאן ברזל - יאכלו.
- ואלו הן עבדי מלוג -
- אם מתו - מתו לה,
- ואם הותירו - הותירו לה,
- אף על פי שהוא חייב במזונותם - לא יאכלו בתרומה.
(ב) בת ישראל - שנישאת לכוהן,
- הכניסה לו - בין עבדי מלוג, בין עבדי צאן ברזל,
- הרי אלו - יאכלו.
- הכניסה לו - בין עבדי מלוג, בין עבדי צאן ברזל,
- בת כוהן - שנישאת לישראל,
- הכניסה לו - בין עבדי מלוג, בין עבדי צאן ברזל,
- הרי אלו - לא יאכלו.
- הכניסה לו - בין עבדי מלוג, בין עבדי צאן ברזל,
(ג) בת ישראל - שנישאת לכוהן,
- ומת - והניחה מעוברת,
- לא יאכלו עבדיה בתרומה - מפני חלקו של עובר,
- והעובר פוסל - ואינו מאכיל,
- דברי רבי יוסי.
- אמרו לו:
- מאחר שהעדותה בנו -
- על בת ישראל - לכוהן,
- ועל בת כוהן - לכוהן,
- ומת - והניחה מעוברת,
- לא יאכלו עבדיה בתרומה - מפני חלקו של עובר.
(ד) [ג] *הערה 1: העובר, והיבם,
- והאירוסין, והחירש,
- ובן תשע שנים ויום אחד,
- פוסלין - ולא מאכילין.
- ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד - ספק שאינו,
- ספק שהביא שתי שערות - ספק שלא הביא,
- נפל הבית - עליו ועל בת אחיו,
- ואין ידוע איזה מהן - מת ראשון,
- צרתה חולצת - ולא מתייבמת.
- ואין ידוע איזה מהן - מת ראשון,
(ה) [ד] האונס, והמפתה, והשוטה -
- לא פוסלין - ולא מאכילין.
- אם אינן ראויין - לבוא בישראל,
- הרי אלו - פוסלין.
- כיצד?
- היה ישראל -
- שבא על בת כוהן - תאכל בתרומה.
- עיברה - לא תאכל בתרומה.
- נחתך העובר במעיה - תאכל.
- היה כוהן -
- שבא על בת ישראל - לא תאכל בתרומה.
- עיברה - לא תאכל.
- ילדה - תאכל.
- נמצא כוחו של בן - גדול משל אב.
- היה ישראל -
- העבד - פוסל משום ביאה,
- ואינו פוסל - משום זרע.
- כיצד?
- בת ישראל - לכוהן,
- ובת כוהן - לישראל,
- וילדה ממנו - בן,
- והלך הבן - ונכבש על השפחה,
- וילדה ממנו בן - הרי זה עבד.
- היתה אם אביו -
- בת ישראל לכוהן - לא תאכל בתרומה,
- בת כוהן לישראל - תאכל בתרומה.
[ה] ממזר - פוסל, ומאכיל.
- כיצד?
- בת ישראל - לכוהן,
- ובת כוהן - לישראל,
- וילדה ממנו - בת,
- והלכה הבת - ונישאת לעבד,
- או שנישאת לנוכרי,
- וילדה ממנו בן - הרי זה ממזר.
- היתה אם אימו -
- בת ישראל לכוהן - תאכל בתרומה,
- בת כוהן לישראל - לא תאכל בתרומה.
(ו) [ו] כוהן גדול - פעמים שהוא פוסל.
- כיצד?
- בת כוהן - שנישאת לישראל,
- וילדה ממנו - בת,
- והלכה הבת - ונישאת לכוהן,
- וילדה ממנו בן,
- הרי זה ראוי - להיות כוהן גדול,
- עומד ומשמש - על גבי המזבח.
- הרי זה ראוי - להיות כוהן גדול,
- מאכיל - את אימו,
- ופוסל - את אם אימו.
- וזאת אומרת -
- לא כבני כוהן גדול,
- שהוא פוסלני - מן התרומה.
- לא כבני כוהן גדול,
הערות
עריכה- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה יבמות ז
משנה יבמות, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב