משנה טהרות ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הקדר שהניח את קדירותיו, וירד לשתות

הפנימיות - טהורות,

והחיצונות - טמאות.

אמר רבי יוסי:

במה דברים אמורים? - במותרות,

אבל באגודות - הכל טמא.

המוסר מפתחו לעם הארץ - הבית טהור,

שלא מסר לו אלא שמירת המפתח.

(ב) המניח עם הארץ בתוך ביתו -

ער, ומצאו ער,

ישן, ומצאו ישן,

ער, ומצאו ישן - הבית טהור.

ישן, ומצאו ער -

הבית טמא - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: אין טמא - אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו, וליגע.

(ג) המניח אומנין בתוך ביתו -

הבית טמא - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: אין טמא - אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידם, וליגע.

(ד) אשת חבר, שהניחה לאשת עם הארץ טוחנת בתוך ביתה -

פסקה הריחיים - הבית טמא,

לא פסקה הריחיים - אין טמא, אלא עד מקום שהיא יכולה לפשוט את ידה, וליגע.

היו שתים -

בין כך ובין כך - הבית טמא,

שאחת טוחנת, ואחת ממשמשת - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: אין טמא - אלא עד מקום שהן יכולות לפשוט את ידן, וליגע.

(ה) המניח עם הארץ בתוך ביתו לשומרו -

בזמן שהוא רואה את הנכנסין, ואת היוצאין -

האוכלין, והמשקין, וכלי חרס הפתוחין - טמאין,

אבל המשכבות, והמושבות, וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל - טהורין.

אם אינו רואה לא את הנכנסין, ולא את היוצאין -

אפילו מובל, אפילו כפות - הכל טמא.

(ו) הגבאין שנכנסו לתוך הבית - הבית טמא.

אם יש עמהן גוי -

נאמנין לומר: נכנסנו - אבל לא נגענו.

הגנבים שנכנסו לתוך הבית -

אין טמא - אלא מקום רגלי הגנבים.

ומה הן מטמאין - האוכלין, והמשקין, וכלי חרס פתוחין,

אבל המשכבות, והמושבות, וכלי חרס מוקפין צמיד פתיל - טהורין.

אם יש עמהן גוי, או אשה - הכל טמא.

(ז) המניח כליו בחלון של אוריירין -

רבי אלעזר בן עזריה - מטהר.

וחכמים אומרין: עד שיתן לו את המפתח, או חותם,

או עד שיעשה לו סימן.

המניח את כליו מגת זו, לגת הבאה - כליו טהורין.

ובישראל - עד שיאמר, בליבי היה לשומרם.

(ח) מי שהיה טהור, והסיע את לבו מלאכל -

רבי יהודה - מטהר, שדרך טמאין פורשין ממנו.

וחכמים - מטמאין.

היו ידיו טהורות, והסיע את לבו מלאכל -

אף על פי שיאמר: יודע אני שלא נטמאו ידי,

ידיו טמאות - שהידים עסקניות.

(ט) האשה שנכנסה להוציא פת לעני,

יצאת, ומצאתו עומד בצד כיכרות של תרומה,

וכן האשה שיצאת, ומצאה את חברתה חותה גחלים תחת קדירה של תרומה -

רבי עקיבה - מטמא,

וחכמים - מטהרין.

אמר רבי אלעזר בן פיאבי:

וכי מפני מה רבי עקיבה מטמא, וחכמים מטהרין?

מפני שהנשים גרגרניות,

שהיא חשודה לגלות את קדירתה של חברתה - לידע מה היא מבשלת.

הדף הראשי של משנה טהרות ז

משנה טהרות, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב