משנה טהרות א רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) שלשה עשר דבר בנבילת העוף הטהור -

צריכה מחשבה, ואינה צריכה הכשר,
ומטמאה טומאת אוכלין - בכביצה,
וכזית - בבית הבליעה,
האוכלה - טעון הערב שמש,
וחייבין עליה על ביאת המקדש,
ושורפין עליה את התרומה,
והאוכל אבר מן החי ממנה - סופג את הארבעים,
שחיטתה, ומליקתה - מטהרות טריפתה,
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: אינן מטהרות.
רבי יוסי אומר: שחיטתה מטהרת - אבל לא מליקתה.


(ב) הכנפיים, והנוצה - מיטמאות, ומטמאות, ולא מצטרפות.

רבי ישמעאל אומר: הנוצה מצטרפת.
החרטום, והציפורניים - מיטמאין, ומטמאין, ומצטרפין.
רבי יוסי אומר: אף ראשי גפיים, וראש הזנב - מצטרפין,
שכן מניחין בפטומות.


(ג) נבילת העוף הטמא -

צריכה מחשבה, והכשר,
ומטמא טומאת אוכלין - כביצה,
וכחצי פרס - לפסול את הגווייה,
ואין בה כזית בבית הבליעה,
והאוכלה - אינו טעון הערב שמש,
ואין חייבין עליה על ביאת המקדש,
אבל - שורפין עליה את התרומה,
האוכל אבר מן החי הימנה - אינו סופג את הארבעים,
ואין שחיטתה מטהרתה.
הכנפיים, והנוצה - מיטמאות, ומטמאות, ומצטרפות.
החרטום, והציפורניים - מיטמאין, ומטמאין, ומצטרפין.


(ד) ובבהמה -

העור, והרוטב, והקופה,
והאלל, והעצמות, והגידים,
והקרניים, והטלפיים -
מצטרפין לטמא טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות.
כיוצא בו -
השוחט בהמה טמאה לנוכרי, והיא מפרכסת -
מטמא טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות,
עד שתמות, או עד שיתיז את ראשה.
ריבה לטמא טומאת אוכלין - ממה שריבה לטמא טומאת נבילות.


(ה) האוכל שנטמא באב הטומאה,

ושנטמא בוולד הטומאה -
מצטרפין זה עם זה - לטמא כקל שבשניהן.
כיצד?
כחצי ביצה אוכל ראשון, כחצי ביצה אוכל שני,
שבללן - זה וזה שני.
כחצי ביצה אוכל שני, וכחצי ביצה אוכל שלישי,
שבללן - זה וזה שלישי.
כביצה אוכל ראשון, וכביצה אוכל שני,
שבללן - זה וזה ראשון.
חלקן - זה שני, וזה שני.
נפל זה לעצמו וזה לעצמו, על כיכר של תרומה - פסלוהו.
נפלו שניהן כאחת - עשאוהו שני.


(ו)

כביצה אוכל שני, וכביצה אוכל שלישי,
שבללן - זה וזה שני.
חלקן - זה שלישי, וזה שלישי.
נפל זה לעצמו וזה לעצמו, על כיכר של תרומה - לא פסלוהו.
נפלו שניהן כאחת - עשאוהו שלישי.
כביצה אוכל ראשון, וכביצה אוכל שלישי,
שבללן - זה וזה ראשון.
חלקן - זה שני, וזה שני,
שאף זה שלישי שנגע בראשון - נעשה שני.


כשתי ביצים אוכל ראשון, וכשתי ביצים אוכל שני,
שבללן - זה וזה ראשון.
חלקן - זה ראשון, וזה ראשון.
לשלשה, ולארבעה - הרי אלו שני.


כשתי ביצים אוכל שני, וכשתי ביצים אוכל שלישי,
שבללן - זה וזה שני.
חלקן - זה שני, וזה שני.
לשלשה, ולארבעה - הרי אלו שלישי.


(ז) מקרצות נושכות זו בזו,

וכיכרים נושכין זה בזה,
שנטמאת אחת מהן בשרץ - כולן תחילה.
פירשו - כולן תחילה.
במשקין - כולן שניות.
פירשו - כולן שניות.
בידים - כולן שלישיות.
פירשו - כולן שלישיות.


(ח) מקרצת שהיתה תחילה -

השיך לה אחרות - כולן תחילה.
פירשה - היא תחילה, וכולן שניות.
היתה שניה, והשיך לה אחרות - כולן שניות.
פירשו - היא שניה, וכולן שלישיות.
היתה שלישית, והשיך לה אחרות - היא שלישית, וכולן טהורות,
בין שפירשו - ובין שלא פירשו.


(ט) כיכרות הקודש, שבתוך גומותיהן מים מקודשין -

נטמאת אחת מהן בשרץ - כולן טמאות.
ובתרומה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
אם יש ביניהן משקה טופח, אף בתרומה - הכל טמא.


הדף הראשי של משנה טהרות א