משנה טהרות א רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) שלשה עשר דבר בנבילת העוף הטהור -
- צריכה מחשבה, ואינה צריכה הכשר,
- ומטמאה טומאת אוכלין - בכביצה,
- וכזית - בבית הבליעה,
- האוכלה - טעון הערב שמש,
- וחייבין עליה על ביאת המקדש,
- ושורפין עליה את התרומה,
- והאוכל אבר מן החי ממנה - סופג את הארבעים,
- שחיטתה, ומליקתה - מטהרות טריפתה,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: אינן מטהרות.
- רבי יוסי אומר: שחיטתה מטהרת - אבל לא מליקתה.
(ב) הכנפיים, והנוצה - מיטמאות, ומטמאות, ולא מצטרפות.
- רבי ישמעאל אומר: הנוצה מצטרפת.
- החרטום, והציפורניים - מיטמאין, ומטמאין, ומצטרפין.
- רבי יוסי אומר: אף ראשי גפיים, וראש הזנב - מצטרפין,
- שכן מניחין בפטומות.
(ג) נבילת העוף הטמא -
- צריכה מחשבה, והכשר,
- ומטמא טומאת אוכלין - כביצה,
- וכחצי פרס - לפסול את הגווייה,
- ואין בה כזית בבית הבליעה,
- והאוכלה - אינו טעון הערב שמש,
- ואין חייבין עליה על ביאת המקדש,
- אבל - שורפין עליה את התרומה,
- האוכל אבר מן החי הימנה - אינו סופג את הארבעים,
- ואין שחיטתה מטהרתה.
- אבל - שורפין עליה את התרומה,
- הכנפיים, והנוצה - מיטמאות, ומטמאות, ומצטרפות.
- החרטום, והציפורניים - מיטמאין, ומטמאין, ומצטרפין.
(ד) ובבהמה -
- העור, והרוטב, והקופה,
- והאלל, והעצמות, והגידים,
- והקרניים, והטלפיים -
- מצטרפין לטמא טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות.
- כיוצא בו -
- השוחט בהמה טמאה לנוכרי, והיא מפרכסת -
- מטמא טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות,
- עד שתמות, או עד שיתיז את ראשה.
- מטמא טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות,
- ריבה לטמא טומאת אוכלין - ממה שריבה לטמא טומאת נבילות.
- השוחט בהמה טמאה לנוכרי, והיא מפרכסת -
(ה) האוכל שנטמא באב הטומאה,
- ושנטמא בוולד הטומאה -
- מצטרפין זה עם זה - לטמא כקל שבשניהן.
- ושנטמא בוולד הטומאה -
- כיצד?
- כחצי ביצה אוכל ראשון, כחצי ביצה אוכל שני,
- שבללן - זה וזה שני.
- כחצי ביצה אוכל שני, וכחצי ביצה אוכל שלישי,
- שבללן - זה וזה שלישי.
- כביצה אוכל ראשון, וכביצה אוכל שני,
- שבללן - זה וזה ראשון.
- חלקן - זה שני, וזה שני.
- נפל זה לעצמו וזה לעצמו, על כיכר של תרומה - פסלוהו.
- נפלו שניהן כאחת - עשאוהו שני.
- כחצי ביצה אוכל ראשון, כחצי ביצה אוכל שני,
(ו)
- כביצה אוכל שני, וכביצה אוכל שלישי,
- שבללן - זה וזה שני.
- חלקן - זה שלישי, וזה שלישי.
- נפל זה לעצמו וזה לעצמו, על כיכר של תרומה - לא פסלוהו.
- נפלו שניהן כאחת - עשאוהו שלישי.
- כביצה אוכל ראשון, וכביצה אוכל שלישי,
- שבללן - זה וזה ראשון.
- חלקן - זה שני, וזה שני,
- שאף זה שלישי שנגע בראשון - נעשה שני.
- כביצה אוכל שני, וכביצה אוכל שלישי,
[ו] *הערה 1:
- כשתי ביצים אוכל ראשון, וכשתי ביצים אוכל שני,
- שבללן - זה וזה ראשון.
- חלקן - זה ראשון, וזה ראשון.
- לשלשה, ולארבעה - הרי אלו שני.
- כשתי ביצים אוכל ראשון, וכשתי ביצים אוכל שני,
[ז]
- כשתי ביצים אוכל שני, וכשתי ביצים אוכל שלישי,
- שבללן - זה וזה שני.
- חלקן - זה שני, וזה שני.
- לשלשה, ולארבעה - הרי אלו שלישי.
- כשתי ביצים אוכל שני, וכשתי ביצים אוכל שלישי,
(ז) [ח] מקרצות נושכות זו בזו,
- וכיכרים נושכין זה בזה,
- שנטמאת אחת מהן בשרץ - כולן תחילה.
- פירשו - כולן תחילה.
- במשקין - כולן שניות.
- פירשו - כולן שניות.
- בידים - כולן שלישיות.
- פירשו - כולן שלישיות.
(ח) [ט] מקרצת שהיתה תחילה -
- השיך לה אחרות - כולן תחילה.
- פירשה - היא תחילה, וכולן שניות.
- השיך לה אחרות - כולן תחילה.
- היתה שניה, והשיך לה אחרות - כולן שניות.
- פירשו - היא שניה, וכולן שלישיות.
- היתה שלישית, והשיך לה אחרות - היא שלישית, וכולן טהורות,
- בין שפירשו - ובין שלא פירשו.
(ט) [י] כיכרות הקודש, שבתוך גומותיהן מים מקודשין -
- נטמאת אחת מהן בשרץ - כולן טמאות.
- ובתרומה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- אם יש ביניהן משקה טופח, אף בתרומה - הכל טמא.
הערות
עריכה- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה טהרות א
משנה טהרות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב