משנה חולין ו רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) כיסוי הדם נוהג -

בארץ, ובחוצה לארץ,
בפני הבית, ושלא בפני הבית,
בחולין - אבל לא במוקדשין.
נוהג בחיה, ובעוף,
במזומן, ובשאינו מזומן.
ונוהג בכוי - מפני שהוא ספק,
ואין שוחטין אותו ביום טוב,
ואם שחטו - אין מכסין את דמו.


(ב) השוחט ונמצא טריפה, והשוחט לעבודה זרה,

והשוחט חולין בפנים, וקדשים בחוץ,
חיה ועוף הנסקלין -
רבי מאיר - מחייב.
וחכמים - פוטרין.
השוחט ונתנבלה בידו,
והנוחר, והמעקר - פטור מלכסות.


(ג) חירש שוטה וקטן -

ששחטו, ואחרים רואים אותם - חייבין לכסות.
בינן לבין עצמן - פטורין מלכסות.
וכן לעניין "אותו ואת בנו" (ויקרא כב כח) -
ששחטו, ואחרים רואין אותן - אסור לשחוט אחריהם.
בינן לבין עצמן -
רבי מאיר - מתיר לשחוט אחריהן.
וחכמים - אוסרין.
ומודים, שאם שחט - שאינו סופג את הארבעים.


(ד) השוחט מאה חיה במקום אחד - כיסוי אחד לכולן.

מאה עופות במקום אחד - כיסוי אחד לכולן.
חיה ועוף במקום אחד - כיסוי אחד לכולן.
רבי יהודה אומר: שחט חיה - יכסה, ואחר כך ישחוט את העוף.
שחט, ולא כיסה -
וראהו אחר - חייב לכסותו.
כיסהו, ונתגלה - פטור מלכסות.
כיסתו הרוח - חייב לכסות.


(ה) דם שנתערב במים -

אם יש בו מראה דם - חייב לכסות.
נתערב ביין -
רואין אותו - כאילו הוא מים.
נתערב בדם בהמה, ובדם חיה -
רואין אותו - כאילו הוא מים.
רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.


(ו) דם הניתז, ושעל הסכין - חייב לכסות.

אמר רבי יהודה: אימתי?
בזמן שאין שם דם - אלא הוא,
אבל, אם יש שם דם שלא הוא - פטור מלכסות.


(ז) במה מכסין, ובמה אין מכסין?

מכסין -
בזבל דק, ובחול דק,
ובסיד, ובחרסית,
ובלבנה, ובמגופה שכתשה.
אבל אין מכסין -
לא בזבל גס, ולא בחול גס,
ולא בלבנה, ולא במגופה שלא כתשה.
ולא יכפה עליו את הכלי.
כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל -
דבר שהוא מגדל צמחים - מכסין בו,
ודבר שאינו מגדל צמחים - אין מכסין בו.


הדף הראשי של משנה חולין ו