משנה חולין ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כיסוי הדם נוהג -

בארץ, ובחוצה לארץ,

בפני הבית, ושלא בפני הבית,

בחולין - אבל לא במוקדשין.

נוהג בחיה, ובעוף,

במזומן, ובשאינו מזומן.

ונוהג בכוי - מפני שהוא ספק,

ואין שוחטין אותו ביום טוב,

ואם שחטו - אין מכסין את דמו.

(ב) השוחט ונמצא טריפה, והשוחט לעבודה זרה,

והשוחט חולין בפנים, וקדשים בחוץ,

חיה ועוף הנסקלין -

רבי מאיר - מחייב.

וחכמים - פוטרין.

השוחט ונתנבלה בידו,

והנוחר, והמעקר - פטור מלכסות.

(ג) חירש שוטה וקטן -

ששחטו, ואחרים רואים אותם - חייבין לכסות.

בינן לבין עצמן - פטורין מלכסות.

וכן לעניין "אותו ואת בנו" (ויקרא כב כח) -

ששחטו, ואחרים רואין אותן - אסור לשחוט אחריהם.

בינן לבין עצמן -

רבי מאיר - מתיר לשחוט אחריהן.

וחכמים - אוסרין.

ומודים, שאם שחט - שאינו סופג את הארבעים.

(ד) השוחט מאה חיה במקום אחד - כיסוי אחד לכולן.

מאה עופות במקום אחד - כיסוי אחד לכולן.

חיה ועוף במקום אחד - כיסוי אחד לכולן.

רבי יהודה אומר: שחט חיה - יכסה, ואחר כך ישחוט את העוף.

שחט, ולא כיסה -

וראהו אחר - חייב לכסותו.

כיסהו, ונתגלה - פטור מלכסות.

כיסתו הרוח - חייב לכסות.

(ה) דם שנתערב במים -

אם יש בו מראה דם - חייב לכסות.

נתערב ביין -

רואין אותו - כאילו הוא מים.

נתערב בדם בהמה, ובדם חיה -

רואין אותו - כאילו הוא מים.

רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.

(ו) דם הניתז, ושעל הסכין - חייב לכסות.

אמר רבי יהודה: אימתי?

בזמן שאין שם דם - אלא הוא,

אבל, אם יש שם דם שלא הוא - פטור מלכסות.

(ז) במה מכסין, ובמה אין מכסין?

מכסין -

בזבל דק, ובחול דק,

ובסיד, ובחרסית,

ובלבנה, ובמגופה שכתשה.

אבל אין מכסין -

לא בזבל גס, ולא בחול גס,

ולא בלבנה, ולא במגופה שלא כתשה.

ולא יכפה עליו את הכלי.

כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל -

דבר שהוא מגדל צמחים - מכסין בו,

ודבר שאינו מגדל צמחים - אין מכסין בו.

הדף הראשי של משנה חולין ו

משנה חולין, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב