משנה חולין ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אלו טריפות בבהמה -

נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת,

ניקב קרום של מוח,

ניקב הלב לבית חללו,

נשברה השדרה ונפסק החוט שלה,

ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום,

הריאה שניקבה או שחסרה,

רבי שמעון אומר: עד שתינקב לבית הסמפונות.

ניקבה הקיבה, ניקבה המרה,

ניקבו הדקין,

הכרס הפנימית שניקבה, או שנקרע רוב החיצונה,

רבי יהודה אומר: בגדולה טפח, ובקטנה רובה,

המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ,

נפלה מן הגג,

נשתברו רוב צלעותיה,

ודרוסת הזאב,

רבי יהודה אומר: דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת הארי בגסה.

דרוסת הנץ בעוף הדק,

ודרוסת הגס בעוף הגס.

זה הכלל -

כל שאין כמוה חיה - טריפה.

(ב) אלו כשרות בבהמה -

נקובת הגרגרת או שנסדקה,

עד כמה תחסר?

רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד כאיסר האיטלקי.

נפחתה הגולגולת ולא ניקב קרום של מוח,

ניקב הלב ולא לבית חללו,

נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה,

ניטלה הכבד ונשתייר ממנה כל שהוא,

המסס ובית הכוסות שניקבו זו לתוך זו,

ניטל הטחול, ניטלו הכליות,

ניטל לחי התחתון,

ניטלה האום שלה,

וחרותה בידי שמים - כשרה.

הגלודה -

רבי מאיר - מכשיר.

וחכמים - פוסלין.

(ג) אלו טריפות בעוף -

נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת,

הכתה חולדה על ראשה מקום שהיא עושה אותה טריפה,

ניקב הקורקבן, ניקבו הדקין.

נפלה לאור ונחמדו בני מעיה -

אם ירוקים - פסולה,

ואם אדומים - כשרה.

דרסה, או שטרפה לכותל, או שריצצתה בהמה, והיא מפרכסת -

אם שהת מעת לעת, ושחטה - כשרה.

(ד) אלו כשרות בעוף -

ניקבה הגרגרת או שנסדקה,

הכתה חולדה על ראשה מקום שאין עושה אותה טריפה,

ניקב הזפק,

רבי מאיר אומר: אפילו ניטל.

יצאו בני מעיה ולא ניקבו,

נשתברו רגליה, נשתברו גפיה,

נמרטו כנפיה.

רבי יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה - פסולה.

(ה) אחוזת הדם, והמעושנת,

ושאכלה הרדופני, ושאכלה צואת התרנגולין,

או ששתת מים הרעים - כשרה.

אכלה סם המות, או שנשכה נחש -

מותרת משום טריפה,

ואסורה משום סכנת נפשות.

(ו) סימני בהמה וחיה - נאמרו מן התורה,

וסימני העוף - לא נאמרו.

אמרו חכמים:

כל עוף דורס - טמא.

וכל שיש לו אצבע יתרה, וזפק, וקורקבן נקלף - טהור.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר:

כל עוף חולק את רגליו - טמא.

(ז) ובחגבים -

כל שיש לו ארבע רגלים,

וארבע כנפים, וקרסולין,

וכנפיו חופות את רובו.

רבי יוסי אומר: ושמו חגב.

ובדגים -

כל שיש לו סנפיר וקשקשת.

רבי יהודה אומר: שני קשקשים, וסנפיר אחד.

אלו הן הקשקשין - הקבועין בו,

והסנפירין - שהוא פורח בהן.

הדף הראשי של משנה חולין ג

משנה חולין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב