משנה זבחים יא רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) דם חטאת שניתז על הבגד - הרי זה טעון כיבוס,

אף על פי שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלת,
שנאמר: "במקום קדוש תיאכל" (ויקרא ו יט),
אחד הנאכלות, ואחד הפנימיות - טעונות כיבוס,
שנאמר: "תורת החטאת" (ויקרא ו יח) - תורה אחת לכל החטאות.


(ב) חטאת פסולה - אין דמה טעון כיבוס,

בין שהיה לה שעת הכושר,
ובין שלא היה לה שעת הכושר.
איזו היא, שהיה לה שעת הכושר? -
שלנה, ושנטמאת, ושיצאת.
ואיזו היא, שלא היה לה שעת הכושר? -
שנשחטה חוץ לזמנה, וחוץ למקומה,
ושקיבלו פסולין - וזרקו את דמה.


(ג) ניתז מן הצוואר על הבגד - אינו טעון כיבוס.

מן הקרן ומן היסוד - אינו טעון כיבוס.
נשפך על הרצפה, ואספו - אינו טעון כיבוס.
אין טעון כיבוס - אלא הדם שנתקבל בכלי וראוי להזיה.


ניתז על העור -

עד שלא הופשט - אינו טעון כיבוס,
משהופשט - טעון כיבוס,
דברי רבי יהודה.
רבי אלעזר אומר: אף משהופשט - אינו טעון כיבוס.
אינו טעון כיבוס - אלא מקום הדם,
ודבר שהוא ראוי לקבל טומאה, וראוי לכיבוס.<קטע סוף=הלכה ד/>


(ד) אחד הבגד, ואחד השק, ואחד העור - טעונין כיבוס.

הכיבוס - במקום קדוש,
ושבירת כלי חרס - במקום קדוש,
זה חומר בחטאת - מקודשי הקדשים.


(ה) בגד שיצא חוץ לקלעים -

נכנס - ומכבסו במקום קדוש.
נטמא חוץ לקלעים -
קורעו, ונכנס - ומכבסו במקום קדוש.
כלי חרס שיצא חוץ לקלעים -
נכנס - ושוברו במקום קדוש.
נטמא חוץ לקלעים -
נוקבו, ונכנס - ושוברו במקום קדוש.


(ו) כלי נחושת שיצא חוץ לקלעים -

נכנס, ומורקו - ושוטפו במקום קדוש.
נטמא חוץ לקלעים -
פוחתו, ונכנס, ומורקו - ושוטפו במקום קדוש.


(ז) אחד שבישל בו,

ואחד שעירה לתוכו רותח,
אחד קודשי קדשים,
ואחד קדשים קלים - טעונין מריקה, ושטיפה.
רבי שמעון אומר:
קדשים קלים - אינן טעונין מריקה, ושטיפה.
רבי טרפון אומר:
אם בישל בו מתחילת הרגל - יבשל בו את כל הרגל.
וחכמים אומרין: עד זמן אכילה.
מריקה, ושטיפה -
מריקה - כמריקת הכוס,
ושטיפה - כשטיפת הכוס.
מריקה, ושטיפה - בצונן.
והשפוד, והאסכלה - מגעילן בחמין.


(ח) בישל בו קדשים וחולין,

או קודשי קדשים וקדשים קלים,
אם יש בהן בנותן טעם -
הרי הקלים - נאכלין כחמורין,
ואינן טעונין מריקה ושטיפה,
ואינן פוסלין במגע.
רקיק שנגע ברקיק, וחתיכה בחתיכה -
לא כל הרקיק ולא כל החתיכה אסורין,
אינו אסור - אלא מקום שבלע.


הדף הראשי של משנה זבחים יא