משנה גיטין ו ניקוד

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ו גיטין • הפרק הבא»

פרק ו

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

הָאוֹמֵר: הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי,

אוֹ: הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי,

אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר.

הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי,

אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר.

לְפִיכָךְ אִם אָמַר לוֹ הַבַּעַל:

אִי אִפְּשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ,

אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

אַף הָאוֹמֶרֶת: טֹל לִי גִּטִּי,

אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר:

(ב)

הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי,

צְרִיכָה שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים:

שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים: בְּפָנֵינוּ אָמְרָה,

וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים: בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרַע;

אֲפִלּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים,

אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים,

וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן.

נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה,

הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּטָּהּ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת;

אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ בִּלְבָד.

וְכֹל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמֹר אֶת גִּטָּהּ,

אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ:

(ג)

קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה: הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי,

אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ.

לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לַחֲזֹר, יַחֲזֹר;

שֶׁאֵין קָטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ.

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ:

צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִּטָּהּ,

אִם רָצָה לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר.

הָאוֹמֵר: תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,

וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,

פָּסוּל.

הֲרֵי הִיא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,

וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,

כָּשֵׁר.

הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,

וְקִבְּלוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,

פָּסוּל;

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר.

הָבֵא לִי גִּטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי,

וֶהֱבִיאוֹ לָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר,

כָּשֵׁר:

(ד)

הָבֵא לִי גִּטִּי,

אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה,

עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ.

הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי,

אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד.

הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,

אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִיָּד:

(ה)

הָאוֹמֵר:

כִּתְבוּ גֵּט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי,

גָּרְשׁוּהָ,

כִּתְבוּ אִגֶּרֶת וּתְנוּ לָהּ,

הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.

פִּטְרוּהָ,

פַּרְנְסוּהָ,

עֲשׂוּ לָהּ כַּנִּמּוּס,

עֲשׂוּ לָהּ כָּרָאוּי,

לֹא אָמַר כְּלוּם.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים:

הַיּוֹצֵא בַּקּוֹלָר וְאָמַר: כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.

חָזְרוּ לוֹמַר:

אַף הַמְּפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בְּשַׁיָּרָא.

רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוֹרִי אוֹמֵר:

אַף הַמְּסֻכָּן:

(ו)

מִי שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ לַבּוֹר וְאָמַר:

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ יִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ,

הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.

הַבָּרִיא שֶׁאָמַר:

כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

רָצָה לְשַׂחֵק בָּהּ.

מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר: כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אָמְרוּ חֲכָמִים:

אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל, הֲרֵי זֶה גֵּט;

אִם הָרוּחַ דְּחָאַתּוּ, אֵינוֹ גֵּט:

(ז)

אָמַר לִשְׁנַיִם: תְּנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

אוֹ לִשְׁלֹשָׁה: כִּתְבוּ גֵּט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי,

הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.

אָמַר לִשְׁלֹשָׁה: תְּנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

הֲרֵי אֵלּוּ יֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ,

מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וְזוֹ הֲלָכָה הֶעֱלָה רַבִּי חֲנִינָא אִישׁ אוֹנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין:

מְקֻבָּל אֲנִי בְּאוֹמֵר לִשְׁלֹשָׁה: תְּנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

שֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ,

מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נוּמֵינוּ לַשָּׁלִיחַ:

אַף אָנוּ מְקֻבָּלִין,

שֶׁאֲפִלּוּ אָמַר לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם: תְּנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.

אָמַר לַעֲשָׂרָה: כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִין;

כֻּלְּכֶם כְּתֹבוּ,

אֶחָד כּוֹתֵב וְכֻלָּם חוֹתְמִין.

לְפִיכָךְ אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן,

הֲרֵי זֶה גֵּט בָּטֵל:

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ו גיטין • הפרק הבא»

משנה גיטין, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב