משנה ברכות ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אין עומדין להתפלל - אלא מתוך כובד ראש.

חסידים הראשונים, היו שוהין שעה אחת ומתפללים - כדי שיכוונו את לבם למקום.

אפילו המלך שואל בשלומו – לא ישיבנו.

ואפילו נחש כרוך על עקבו – לא יפסיק.

(ב) מזכירין גבורת גשמים - בתחיית המתים;

ושואלין גשמים - בברכת השנים;

והבדלה - בחונן הדעת.

רבי עקיבה אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה.

רבי אליעזר אומר: בהודיה.

(ג) האומר על קן ציפור: "יגיעו רחמיך, ועל טוב ייזכר שמך, מודים מודים" - משתקין אותו.

העובר לפני התיבה, וטעה - יעבור אחר תחתיו.

לא יהא סרבן באותה שעה.

מנין הוא מתחיל? - מתחילת הברכה שטעה זה.

(ד) העובר לפני התיבה – לא יענה אחר הכוהנים "אמן", מפני הטירוף.

אם אין שם כהן, אלא הוא – לא ישא את כפיו.

ואם הבטחתו היא, שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו – רשאי.

(ה) המתפלל וטעה – סימן רע לו.

אם שליח צבור הוא – סימן רע לשולחיו, ששלוחו של-אדם כמותו.

אמרו עליו על רבי חנינה בן דוסא,

שהיה מתפלל על החולין, ואומר: "זה חיה, וזה מת".

אמרו לו: מנין אתה יודע?

אמר להם: אם שגרה תפילתו בפי – יודע אני שהוא מקובל,

ואם לאו – יודע אני שהוא מטורף.

הדף הראשי של משנה ברכות ה

משנה ברכות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב