משנה ברכות ה רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) אין עומדין להתפלל - אלא מתוך כובד ראש.

חסידים הראשונים, היו שוהין שעה אחת ומתפללים - כדי שיכוונו את לבם למקום.
אפילו המלך שואל בשלומו – לא ישיבנו.
ואפילו נחש כרוך על עקבו – לא יפסיק.


(ב) מזכירין גבורת גשמים - בתחיית המתים;

ושואלין גשמים - בברכת השנים;
והבדלה - בחונן הדעת.
רבי עקיבה אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה.
רבי אליעזר אומר: בהודיה.


(ג) האומר על קן ציפור: "יגיעו רחמיך, ועל טוב ייזכר שמך, מודים מודים" - משתקין אותו.

העובר לפני התיבה, וטעה - יעבור אחר תחתיו.
לא יהא סרבן באותה שעה.
מנין הוא מתחיל? - מתחילת הברכה שטעה זה.


(ד) העובר לפני התיבה – לא יענה אחר הכוהנים "אמן", מפני הטירוף.

אם אין שם כהן, אלא הוא – לא ישא את כפיו.
ואם הבטחתו היא, שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו – רשאי.


(ה) המתפלל וטעה – סימן רע לו.

אם שליח צבור הוא – סימן רע לשולחיו, ששלוחו של-אדם כמותו.
אמרו עליו על ר' חנינה בן דוסא, שהיה מתפלל על החולין ואומר: "זה חיה וזה מת".
אמרו לו: מנין אתה יודע?
אמר להם: אם שגרה תפילתו בפי – יודע אני שהוא מקובל;
ואם לאו – יודע אני שהוא מטורף.


הדף הראשי של משנה ברכות ה