משנה ברורה על אורח חיים תקנו
סעיף א עריכה
(א) כשרואה הנר וכו' – דזה אין טעון כוס, ואין בזה משום תענוג כמו שיש בבשמים. ויברך על האור קודם שקורין איכה, דבאיכה כתיב "במחשכים הושיבני"; ועל כן יברך תחלה על המאור, וגם שיהנה אחר כך מאורו כשקורין איכה. ואם שכח לברך, יברך אחר כך בלילה, כיון שהחיוב עדיין עליו:
(ב) ובליל מוצאי וכו' – ובליל תשעה באב מבדיל בתפילה, ואף על פי שאין יכול להבדיל אז על הכוס. ואם טעה אז ולא הבדיל בתפילה, אין צריך לחזור, כיוון שיבדיל על הכוס במוצאי תשעה באב. והנשים שאינן יודעות להתפלל, ולא הבדילו במוצאי שבת בתפילה, צריך כל איש להזהירן שביום התענית לא יעשו אש לבשל לצורך הלילה, עד שיאמרו "המבדיל בין קדש לחול":
(ג) מבדיל על הכוס – ואין צורך להבדיל בתפילה, כיוון שהבדיל מאתמול. ואפילו שכח אתמול להבדיל בתפילה, גם כן נראה דאין צריך עתה להבדיל בתפילה, שכבר חלף שעתא, וסגי במה שיבדיל עתה על הכוס [שערי תשובה]. איתא במהרי"ל, כשהחשיך בירך בורא פרי הגפן והבדלה. אם כן משמע שמותר להבדיל על היין, ומשמע שמותר לשתות בעצמו ואין צריך ליתן לתינוק [דגול מרבבה]:
(ד) ואינו מברך לא על הנר – אפילו לא בירך על הנר במוצאי שבת, דאין מברכין על הנר אלא במוצאי שבת, בזמן שנברא:
(ה) ולא על הבשמים – דמשום נפש יתירא היא גם כן במוצאי שבת דווקא, וכדלעיל בסימן רצ"ט סעיף ה':