משנה בכורים ב ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ב · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

יש בתרומה ומעשר מה שאין כן בביכורים, שהתרומה והמעשר אוסרין את הגורן, ויש להם שיעור, ונוהגים בכל הפירות, בפני הבית ושלא בפני הביתג, ובאריסין ובחכורות ובסקריקון ובגזלן.

הרי אלו בתרומה ובמעשר, מה שאין כן בביכורים.

משנה מנוקדת

יֵשׁ בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבִכּוּרִים,

שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגֹּרֶן,
וְיֵשׁ לָהֶם שִׁעוּר,
וְנוֹהֲגִים בְּכָל הַפֵּרוֹת,
בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת,
וּבַאֲרִיסִין וּבְחָכוֹרוֹת וּבְסִקְרִיקוֹן וּבְגַזְלָן.
הֲרֵי אֵלּוּ בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר,
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבִכּוּרִים:

נוסח הרמב"ם

ויש בתרומה ובמעשר, מה שאין כן בבכורים.

שהתרומה והמעשר -
אוסרין את הגורן, ויש להן שעור,
ונוהגין בכל הפירות בפני הבית ושלא בפני הבית,
ובאריסין, ובחכורות, ובסיקריקון, ובגזלן.
הרי אלו בתרומה ובמעשר.
מה שאין כן בבכורים.

פירוש הרמב"ם

עניין אוסרין את הגורן - הוא שאסור לאכול דבר מן הגורן עד שיוציאם, רוצה לומר התרומה והמעשר, לפי שהוא טבל, ואינו כן בבכורים.

וכבר קדם לנו בתחילת פאה שהבכורים אין להם שיעור.

ונתבאר בפרק שלפני זה שאין חייבים בבכורים אלא שבעת המינים.

ואין חייבים אלא למי שיש לו קרקע שלו מן הדין.

ומה שאמרנו שאינם נוהגים בבכורים אלא בפני הבית בלבד, הוא פסוק מלא בתורה "ולקח הכהן הטנא מידך, והניחו לפני מזבח ה' אלהיך"(דברים כו, ד), עד שיהא שם מזבח ואז יתחייב בהם.

ואין בתרומה ומעשר שום דבר מזה, וכבר קדמו דיניהם במקומותם:

פירוש רבינו שמשון

אוסרין את הגורן משום טבל אבל ביכורין אינן טובלין ובירושל' (הל' ג) אמרי' ניחא תרומה אוסרת את הגורן המעשר אוסרת את הגורן תיפתר שהקדימו בשבולין דא"ר אבהו בשם ריש לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה משמע שרוצה לפרש אוסרין את הגורן דאע"פ דלא נתמרחה קובעים אותה לאוסרה באכילת עראי כההיא דתנן בפ"ב (מ"ד) דמעשרות ומייתי לה בפ' המביא כדי יין (דף לה:) פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן ר' אליעזר אוסר לאכול מהן עראי ורבנן מודו בתורם מן הכלכלה ולהכי קשיא ליה במעשר היכי משכחת לה דאסר שהתרומה לעולם קודמת ומשני בשהקדימו בשבלין ולא מייתי דרבי אבהו אלא לאשמעינן שחל שם מעשר כשהקדימו בשבלין ואע"ג דרבי אבהו איירי במעשר ראשון ומתניתין במעשר שני לא שנא (כדאיתא בירושלמי בפ' קמא דחלה דא"ר יוחנן מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מן המעשרות) ומיהו בסיפא דמתני' דקתני גבי תרומת מעשר שאוסרת את הגורן כתרומה לא יתכן לפרש בכי האי גוונא שהקדימה דאי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיקרא שם למעשר ונמצא שכבר נאסר הגורן אלא דטובלת לאסור באכילה עד שיפרישנה כתרומה גדולה מה שאין כן בביכורים ובכי האי גוונא היה יכול לפרש כאן:

יש להן שיעור דתרומה תרי ממאה ונוהגין בכל הפירות וביכורים בז' המינין:

סיקריקון וגזלן תרומתן תרומה כדאמרינן בתרומות גבי גנב וגזלן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אוסרין את הגורן - אסור לאכול מתבואה שבגורן עד שיפריש תרומות ומעשרות, אבל בכורים אינן אוסרין:

ויש להן שיעור - תרומה יש לה שיעור מדרבנן אחד מחמשים אבל בכורים אין להם שיעור אפילו מדרבנן ב:

ונוהגים בכל הפירות - מדרבנן ובכורים אינן באין אלא משבעת המינין:

בפני הבית ושלא בפני הבית - ובכורים אינן אלא בפני הבית בלבד, דכתיב בהו (דברים כו) והניחו לפני מזבח ה' אלהיך, אם אין מזבח אין בכורים:

ובאריסות ובחכירות וכו' - מפורש לעיל בריש פרק קמא ובכורים אינן באין אלא ממי שהקרקע שלו מן הדין דכתיב (שמות כג) בכורי אדמתך:

פירוש תוספות יום טוב

אוסרים את הגורן. ע' בפ"ק דמעשרות מ"ה ו' ובריש פ"ב:

ויש להם שיעור. פי' הר"ב מדרבנן א' מחמשים אבל בכורים אפי' מדרבנן לא וכן משמע לשונו במשנה ה. ובפ"ק דפאה מפרש דבכורים אין להם שיעור דלא נתנה בהם התורה שיעור משמע דאילו מדרבנן יש להם שיעור. וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מהלכות בכורים דמדבריהם צריך להפריש א' מששים. וכתב בכ"מ שהוא מהירושלמי דריש פ"ג ודהכי משמע בגמ' דידן בפ' ראשית הגז וע"ש דף קלז. ולמה שכתבתי בריש פאה בשם רש"י דשיעור תרומה רמוזה בפסוקים יש לומר דה"ק דתרומה יש לה שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא. אבל בכורים אין להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא:

בפני הבית ושלא בפני הבית. עיין בפי' הר"ב בסוף מס' שקלים. ובספרי פרשת קרח כל תרומת הקדשים וגו' נתתי לך ולבניך ולבנותיך לחק עולם עד שינהג הדבר לדורות. עוד שם נתתי ללוים לנחלה למה נאמר לפי שהוא אומר ולבני לוי הנה נתתי אין לי אלא בפני הבית. שלא בפני הבית מנין. ת"ל לנחלה מה נחלה נוהג בפני הבית ושלא בפני הבית. אף מעשר ראשון נוהגת בפני הבית ושלא בפני הבית [עוד שם בפרשת ראה ר' שמעון אומר יכול יהיה אדם מעלה מעשר שני בזמן הזה ואוכלו ודין הוא וכו' ת"ל ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר מקיש מעשר שני לבכור מה בכור אינו נאכל [אלא] בפני הבית אף מעשר שני אינו נאכל [אלא] בפני הבית:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על הברטנורא) ובפ"ק דפאה משמע דאלו מדרבנן יש להם שיעור וכ"כ הר'מ דצריך להפריש אחד משישים. ולמ"ש בריש פאה בשם רש"י דשעור תרומה רמוזה בפסוקים. י, 'ל דה"ק דהתרומה יש להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא אבל בכורים אין להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא:

(ג) (על המשנה) ושלא בפני הבית. כ"ז נלמד בספרי פרשת קרח ופרשת ראה ועיין סוף שקלים (ולענין מע"ש בזה"ז עיין יו"ד סי' של"א. ב"ד):

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אוסרין את הגרן:    משנגמרה מלאכתו דקרוי גרן ההיא שעתא ותרומה שתרם ממנו קבעא ואסור באכילת עראי כדאיתא בירוש' פ' מי שהי' עובר במה אנן קיימין אם בכרי שנתמרח דברי הכל אסור ומעשר שני אם הקדימו בכרי ודאי קבע ומעשר ראשון נמי אית לי' האי דינא אלא דמתני' תני מעשר סתם דהיינו מעשר שני דהוא בר זוגי' דבכורים ובירוש' קשיא לי' במעשר היכי משכחת לה דאסר שהתרומה לעולם קודמת ומשני דהקדימו בכרי והכי היא עיקר הגרסא בירוש' ול"ג שהקדימו בשבלים וטעות סופרים הוא דשמעתין דפ' הי' עובר קשיא עלי' והתם אמרי' דאפי' תרומה נמי לא קבעא לרבנן אי לא נגמרה מלאכתו ועוד דגרן קתני וגרן נגמרה הוא כדגן מן הגרן הר"ש שירילי"ו ז"ל. אבל ה"ר שמשון ז"ל הביא גרסת הירושלמי כדאיתה בכל דוכתא שהקדימו בשבלים ע"ש:

ויש להם שיעור וכו':    מתני' דלא כר"ש שהוא סובר בכורים אחד מששים וכמו שכתבתי לקמן ר"פ בתרא ופסקו להלכה הרמב"ם ז"ל שם פ' שני סי' י"ז:

ונוהגין בכל הפירות:    לדברי הרמב"ם ז"ל ברפ"א דהלכות תרומות אתי שפיר דמדאורייתא קתני לה ולשאר מפרשים מדרבנן קתני לה עיין במ"ש בפ"ק דמעשרות:

בפני הבית ושלא בפני הבית:    כר' יוסי דפ' הערל דאמר ירושה ראשונה ושני' יש להן שלישית אין להן ולא בטלה קדושת הארץ. הר"ש שירילי"ו ז"ל:

ובאריסין:    דלא כר' יהודה. עיין לעיל פ"ק ראש הפרק וסוף הפרק:

ובגזלן:    והוא דנתייאשו הבעלים כדמשמע בירושלמי פ"ק דמכלתין והתם מפ' דאי האי גזלן דמתני' בלא יאוש מיירי לאיזה ענין תנינן הרי אלו בתרומה ובמעשר מה שא"כ בבכורים דבגזלה שלא נתיאשו הבעלים ממנה אפי' בתרומה ובמעשר נמי לא עשה ולא כלום ומשני דאפשר לפירות לצאת בלא בכורים ואי אפשר לפירות לצאת בלא תרומה ומעשר דמעשר ותרומה טובלין בגרן ואפי' בלא קריאת שם הילכך אי אפשר להפקיעם מידי תרומה ומעשר כל מי שיבוא לאכלן וכגון דמחלו שניהם הבעלים והגזלן לו ואע"ג דשניהם אינם יכולין להקדיש מ"מ שם טבל לא פקע ואהכי תנן דנוהגין בסקריקין ובגזלן אבל בכורים אינם טובלין את הגרן ואפשר למיכל מן הפירות קודם הפרשתן כל זמן שלא קרא שם יכול לאכלן כולן אלא דקא מבטל עשה הלכך יכול להפקיען מידי בכורים וקיימא מתני' בלא יאוש ונוהגין בסקריקון ובגזלן דקתני לא שהסקריקון והגזלן יכולין לתרום דקיימא לן כר' יוחנן דאמר אפי' הבעלים אין תרומתן תרומה אלא מאן דאתי לידיה מינייהו לא מצי אכיל בלא תרומה דלא מצינן לאפקועה אבל בכורים מצינן לאפקועינהו ע"כ:

מה שאין כן בבכורים:    דאין אוסרין את הגרן דאפי' הפריש בכורים לא קבעי. ואין להם שיעור כדתני סיפא עושה אדם כל שדהו בכורים ואין נוהגין אלא בז' המינים ואין נוהגין אלא בפני הבית דכתיב תביא בית ה' אלקיך ותנן נמי בפ' בתרא דשקלים דאפי' הקדישן בזמן הזה לא קדשו ואין נוהגין באריסין כדתנן פ"ק דבעינן כל גדולין מאדמתך. ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

שהתרומה והמעשר אוסרין את הגורן:    אסור לאכול מתבואה עד שיפריש תרומה ומעשר משא"כ בכורים:

ויש להם שיעור:    מעשר שיעורו מדאוריי' ותרומה שיעורו מדרבנן א' ממ' לעין יפה וא' מנ' לבינוני וא' מס' לעין רעה וכולן יש להן אסמכתא מדאו' [כרש"י חולין קל"ז] אבל בכורים א' מס' מד"ס אין לה אסמכתא:

ונוהגים בכל הפירות:    מד"ס. ומדאורייתא רק בדגן תירוש ויצהר. ובכורים רק מז' מינין:

בפני הבית ושלא בפני הבית:    היינו רק מדרבנן ובכורים רק בפני הבית:

ובסקריקון:    מפורשים פ"א סי' ז' ח' ט'.

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים