משנה בכורים א רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) יש מביאין בכורים - וקורין.

מביאין - ולא קורין.
ויש - שאינן מביאין.
ואלו שאינן מביאין -
הנוטע - לתוך שלו,
והבריך - לתוך של יחיד,
או לתוך של רבים.
המבריך -
מתוך של יחיד - לתוך שלו,
או מתוך של רבים - לתוך שלו.
הנוטע - לתוך שלו,
והמבריך - לתוך שלו,
ודרך היחיד, ודרך הרבים - באמצע,
הרי זה - אינו מביא.
רבי יהודה אומר:
כזה - מביא.


(ב) ומאיזה טעם, אינו מביא? -

משום שנאמר:
"ראשית ביכורי אדמתך תביא" (שמות כג יט שמות לד כו),
עד שיהו כל הגידולין - מאדמתך.
האריסין,
והחכורות,
והסיקריקון,
והגזלן - אין מביאין מאותו הטעם,
משום שנאמר: "ראשית ביכורי אדמתך".


(ג) אין מביאין בכורים - חוץ משבעת המינים.

לא מתמרים - שבהרים,
ולא מפירות - שבעמקים,
ולא מזיתי שמן - שאינן מן המובחר.
אין מביאין הבכורים - קודם לעצרת.
אנשי הר צבועים,
הביאו ביכוריהם - קודם לעצרת,
ולא קיבלו מהם,
מפני הכתוב שבתורה:
"וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה" (שמות כג טז).


(ד) אלו מביאין, ולא קורין -

הגר -
מביא - ואינו קורא,
שאינו יכול לומר:
"אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" (דברים כו ג);
אם היתה אימו מישראל -
מביא - וקורא.
וכשהוא מתפלל, בינו לבין עצמו -
אומר: "אלוהי אבות ישראל".
וכשהוא מתפלל, בבית הכנסת -
אומר: "אלוהי אבותיכם".
ואם היתה אימו מישראל -
אומר: "אלוהי אבותינו".


(ה) רבי אליעזר בן יעקב אומר:

האישה - בת גרים,
לא תינשא - לכהונה,
עד שתהא אימה - מישראל.
אחד - גרים,
ואחד - עבדים משוחררים,
אפילו - עד עשרה דורות,
עד שתהא אימן - מישראל.
האפטרופין,
העבד,
והשליח,
והאישה,
וטומטום,
ואנדרוגינוס -
מביאין - ולא קורין,
שאינן יכולין לומר:
"אשר נתת לי ה'" (דברים כו י).


(ו) הקונה שני אילנות,

בתוך של חברו -
מביא - ואינו קורא.
רבי מאיר אומר:
מביא - וקורא.
יבש המעיין, ונקצץ האילן -
מביא - ואינו קורא.
רבי יהודה אומר:
מביא - וקורא.
מהחג, ועד חנוכה -
מביא - ואינו קורא.
רבי יהודה בן בתירה אומר:
מביא - וקורא.


(ז) הפריש את ביכוריו, ומכר את שדהו - מביא ואינו קורא.

השני מאותו המין - אינו מביא; ממין אחר - מביא וקורא.
רבי יהודה אומר: אף מאותו המין - מביא וקורא.


(ח) המפריש - את ביכוריו,

נמקו,
נבזזו,
נגנבו,
אבדו,
או שנטמאו -
מביא אחרים תחתיהן - ואינו קורא.
והשנים -
אין חייבין עליהן - חומש.
נטמאו בעזרה -
נופץ - ואינו קורא.


(ט) ומנין שהוא חייב באחריותן,

עד שיביאם להר הבית -
שנאמר:
"ראשית ביכורי אדמתך, תביא בית ה' אלוהיך" (שמות כג יט שמות לד כו),
מלמד שהוא חייב באחריותן,
עד שיביאם להר הבית.
הרי שהביא, ממין אחד - וקרא,
חזר והביא, ממין אחר -
הרי זה - אינו קורא.


(י) ואלו מביאין, וקורין,

מהעצרת, ועד החג -
משבעת המינין,
מפירות - שבהרים,
מתמרים - שבעמקים,
ומזיתי שמן - שהן מעבר לירדן.
רבי יוסי הגלילי אומר:
אין מביאין בכורים - מעבר לירדן,
שאינה - ארץ זבת חלב ודבש.


(יא) הקונה שלשה אילנות,

בתוך של חברו -
מביא - וקורא.
רבי מאיר אומר:
אפילו שנים.
קנה אילן, וקרקעו -
מביא - וקורא.
רבי יהודה אומר:
אף בעלי האריסות, והחכורות -
מביאין - וקורין.


הדף הראשי של משנה בכורים א